תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער א · כו
והנה באלמנה אי מהני חופה לגמור או בעינן ביאה דווקא, בש"ע אה"ע סימן ס"ד דאלמנה אין חופה קונה אלא יחוד של ביאה עי"ש סעיף ה' משמע דעכ"פ אפילו בלא ביאה ממש נמי עושה נשואין אפילו באלמנה, ועי"ש היטב בחמ"ח ס"ק ו' ובב"ש ס"ק ה' ובשו"ת משאת בנימין סימן צ"א נמי מסקנתו דבבתולה סגיא בחופה אפילו שאינו ראוי ליחיד ובאלמנה בעינן הראוי להתיחד שם א"ע לא בעינן ביאה ממש, ובמג"א סימן של"ט ס"ק י"א מסקנתו שם דאלמנה לא נקנית רק בביאה ממש ולא מהני אפילו יחוד הראויה לביאה אם לא בא עליה ממש לא קנאה עי"ש ועי' בספר תוספ' שבת שם ס"ק י"ד דבעולה יש לה דין אלמנה ואינה נקנית בחופה והנה יש להקשות אי ס"ל דאלמנה אין חופה גומרת בה, א"כ יש להקשות על ק"ו דר"ה דיליף חופה מכסף, מה לכסף שכן מהני אפילו באלמנה או בבעולה לקנות משא"כ בחופה דלא מהני באלמנה כמה שהקשו התוס' במס' יבמות נ"ז ע"ב לשמואל דחופה לא מהני בפסולות דמפרך הק"ו, וצ"ל דלר"ה חופה מהני אפילו באלמנה ויהי' מכאן ראיה למ"ש באות י"א דעיקר הק"ו דר"ה לא שייך רק אי לא בעינן חופה ראויה לביאה דווקא, וא"כ י"ל דעיקר הטעם דבאלמנה ובעולה לא מהני חופה היינו משום דחופה הוא רק משום חיבת ביאה ובבעולה או אלמנה דמחזיקינן נמי לבעולה ליכא חיבת ביאה כל כך ואינו קונה רק ביאה ממש ולא היחוד הסמוך לביאה, משא"כ למאן דלא בעי חופה הראויה לביאה מהני חופה אפילו בבעולה ג"כ וכמ"ש לעיל באות נ"ז עי"ש היטב, וא"ש הכל בס"ד, ולעניין אי מהני חופה בקטנה פחותה מבת ג' שנים עי' במל"מ פ"ג מהלכות אישות הלכה י"א שהאריך בזה, ועי' שעה"מ בחופת חתנים סעיף ב' מה שהביא מגמרא דמס' יבמות נ"ז ע"ב מ"ש שמואל ומודה לי אבא בקטנה פחותה מבת ג' שנים הואיל ואין לה ביאה אין לה חופה, והנה לעיל כתבנו דרב ס"ל ג"כ דלא בעינן חופה הראויה לביאה (עי' לעיל באות ט"ז) ומ"מ מודה דקטנה פחותה מבת ג"ש אין לה חופה, וע"כ דאע"ג דלא בעינן חופה הראויה לביאה מ"מ קריבת דעת בעי ע"י חופה, והיינו דווקא במי שמצד עצמה הוא ראויה לביאה עכ"פ, משא"כ בקטנה שאינה בגדר ביאה כלל ליכא אפילו קריבת דעת ולא מהני חופה, אמנם יש לעיין דא"כ מפרך ק"ו דר"ה דמה לכסף שכן מהני אפילו בקטנה פחותה מבת ג' שנים ע"י אביה, משא"כ חופה, אמנם לפימ"ש באור חדש דשטר לא מהני בלא הגיעה לעונת הפעוטות עי' בתוס' מסכת' גיטין ס"ד ע"ב ד"ה וכל שאינה יכולה שפירשו כן בדברי רש"י דאפילו ע"י אביה אינה מתקדשה בשטר פחות מעונת הפעוטות א"כ א"ש ק"ו דר"ה דל"ל מה לכסף שכן מהני אפילו בפחותה מבת ג"ש דאמרינן שטר יוכיח, וא"ש הק"ו ודו"ק (ועי' בספר אור חדש בסוגיין בגמרא בד"ה אמר רבא ודו"ק), אמנם לעיל באות י"ב העליתי דמאן דס"ל דלא בעינן חופה הראויה לביאה מהני אפילו בפחותה מבת ג' שנים עי"ש: