תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער א · יג
ועפ"י מ"ש דחופה ראויה טפי לקנות מביאה אי לאו דגלי קרא דביאה ג"כ קונה משום דביאה אינו ראויה לקנות אי לאו דכתבה התורה להדיא דביאה ג"כ קונה, משא"כ חופה שאין עושה שום סרך איסור ובפרט אי ס"ל דלא בעינן בחופה יחוד הראויה לביאה יש ליישב קושיית הפנ"י ג"כ שהקשה האיך ילפינן דחיפה קונה מק"ו דגומר ואמאי לא נימא העראה תוכיח דגומר ואינו קינה, ולדברינו א"ש, דבשלמא העראה אינו ראוי לקנות כיון דהעראה מחזי ג"כ כביאת איסור דהא לעניין כל עריות מרבינן העראה כגמר ביאה וא"כ אע"ג דגלתה התורה דביאה קונה, מ"מ היינו דווקא גמר ביאה שעשה מעשה גמור ובפרט אי ס"ל דביאה נשואין עושה, משא"כ העראה שיש לה גריעותה שאינו גמר מעשה וגם מחזי כאיסור לא מהני לקנות, משא"כ חופה שאין כאן שום צד סרך איסור מהני טפי לקנות מהעראה, וא"ש הק"ו דקונה מדגומר ולא דמי להעראה שיש שם צד איסור ג"כ ודו"ק: