תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות שער ג · נה
ומעתה נבא אל השלישי לתרץ מ"ט לא ס"ל להר"מ להתיר בנפלו חמשים למקום אחר דאיכא נמי ס"ס, נ"ל דאע"ג שכתבנו לעיל באות נ"ג כיון דאיכא רוב מותרים כל שני התערובות דהיינו השני והשלישי ולא אמרינן דהוי תרתי דסתרו היינו דווקא באופן שעכ"פ אין וודאי איסור אפילו באחת מהן ועכ"פ נתבטל ברוב בין בתערובות השני בין בתערובות השלישי, ואע"ג דתערובות הראשון חשבינן ליה כוודאי איסור היינו שלא לצרף לס"ס, משא"כ היכא דאיכא ס"ס מעליא רק שלא יהי' נחשב כתרתי דסתרי שפיר אמרינן דהוי ס"ס כיון דהא דלא אמרינן ס"ס בתרתי דסברי נראה דלא הוי רק מדרבנן, ועי' מס' פסחים י' ע"א בתוס' ד"ה בבת אחת. גבי שני שבילין, דמה"ת אפילו בב"א טהורין וא"כ י"ל ה"נ בס"ס לעניין תרתי דסתרי כיון שאינו אוכל בב"א הו"ל שפיר ס"ס משא"כ בנפל חמשים למקום אחר להתיר התערובות ואיכא חדא ספיקא דלמא אין זהו האיסור וא"כ כי יפלו גם החמישים הנותרים למקום אחר ג"כ נצטרך להתיר מכח הך ס"ס וזהו סתרי אהדדי דממנ"פ האיסור ממש בחד מיניהו לכך לא אמרינן ס"ס בכה"ג רק בנפל ארבעים ונשארו ששים דלא נצטרך להתיר גם בנפלו ששים למקום אחר משום ס"ס דאדרבא אמרינן איסורא ברובא איתא שפיר מהני ס"ס להתיר הארבעים והגם שהרשב"א בתוה"א ס"ל גם בנפלו חמישים להתיר מכח ס"ס וע"כ דס"ל כיון דאינו מוכרח שיתירו לאדם אחד הני שני תערובות לא מקרי ס"ס דסתרי אהדדי ועי' בטור יור"ד סימן ק"י שהביא ג"כ דברי הרשב"א דאפילו פרשו מחציתן למקום אחר מותר משום ס"ס מ"מ סברת הרמב"ם כיון דע"כ אם גם מחצית הנשאר יפלו למקום אחר ונצטרך ג"כ להתיר הו"ל כס"ס דסתרי אהדדי ולא מהני במקום שעכ"פ יש וודאי איסור ממש תוך שני המחצית היינו או בחמשים הראשונים או בחמשים השניים לא אמרינן ס"ס כה"ג ודוק היטב: