תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות שער ג · נ
ידוע דעת הר"מ בהא דקאמר הגמרא אנא נמי תרתי קאמינא דהיינו שבעינן שיפלו שני טבעות לתוך ים הגדול עי' בר"מ פ"ז מהלכות עכו"ם הלכה יו"ד, והנה הא דגבי חביות תרומה סגיא בנפל אחת עי' פט"ו מהלכות תרומות הלכה ב', היינו משום דחביות ענכרה נפילתה, והנה בטעמא דהר"מ דס"ל גבי טבעות בעינן נפילת שנים דווקא עיין בזכרון יוסף ליו"ד סימן ז' ובס' טה"ק כתב משום דהו"ל לאוקמא אותו שנפל בחזקת שהיה מעורב עם ההיתר. ומשו"ה אמרינן דכי נפלו שנים כיון שגם עכשיו היא מעורב עם ההיתר כמו שהיה בתערובות ולא מפקינן ליה מחזקתיה שפיר אמרינן שאחת מהני שנים היא האיסור עי"ש היטב בגמרא בד"ה אמר ליה אנא תרתי קאמינא ולע"ד נראה בטעמא דהר"מ דהנה רש"י בסמוך בר"ה אבל תאנה, כתב וז"ל ולא מנכרה נפילתה ואתי למשרנהו מעיקרא בלא נפילה עכ"ל מוכח עכ"פ דיש סברא לומר דמכיון שחז"ל גזרו שלא להתבטל, אע"ג דנפלה אחת מ"מ כיון שאינו נרגש וניכר הנפילה יטעו להתיר בלא נפילה כלל ויתבטל תקנת חז"ל, והנה לפי"ז י"ל גם גבי טבעת כיון שלא ניכר מקומה כמו חביות א"כ בנפל אחת לא ירגישו כלל ויטעו להתיר בלא נפילה, אמנם עדיין צריך הסבר והא אפילו בשני טבעות אם הם רבים התערובות לא ניכר כל כך הנפילה גם בשנים, ונ"ל ליישב עפ"י מה שראיתי בשו"ת שערי צדק ליור"ד בחלק הסוגיות סימן ל"ו שכתב דחז"ל גזרו בדבר חשוב שלא בטל דהוי כמו ניכר האיסור, וה"נ ניכר האיסור שרואין שהוא יותר במספר ממה שהיה קודם נפילת האיסור בתוכו הו"ל דומה קצת לניכר האיסור וא"כ בנפל דתו לא ניכר יותר במספר ג"כ שפיר בטל עי"ש, ונ"ל להוסיף על דבריו הקדושים דמ"מ בעינן שיחסר אחת מן ההיתר ג"כ לבתר הכי דמכיון שנפל שם איסור, ואמרנו דהכל אסור רק ע"י נפילה אחת מהם אני מתירין ואם ההיתר ישאר כמו שהיה מעיקרא לא יהיה נרגש לו כל כך שנפל אחת משם כיון שההיתר נשאר במניין השלם כמו שהיה משו"ה אם גם מן ההיתר נפל אחת, דהיינו שחסר גם מן ההיתר אז שפיר ניכר לו הנפילה ונרגש יותר ולא יטעה להתיר בלא נפילה כלל וזה ברור בסברא ודוק, ומעתה נביא לזה ראיה גם מלישנא דגמרא מה שיל"ד א'] מה קאמר ונפל אחת מהם הך תיבת "מהם" מיותר לגמרי ב'] דקאמר ליה אנא נמי תרתי קאמינא, וכל רואה ישתומם הלא בפירוש קאמר ונפל אחת ואם באמת רוצה לחזור ע"י קושייתו ולומר דבענין שנים הו"ל לומר הדרי בי ובעינן שנים שנים דווקא אלא וודאי כוונת רב היא במ"ש ונפל אחת מהם דקאי על מה דקאמר טבעת של ע"א וכו' ונפל אחת מהם דקאי על שניהם, כלומר כיון שיש שם תערובות איסור והיתר בעינן שיפלו אחת מהם, כלומר שנים שנוכל לומר שאחת מן האיסור ואחת מן ההיתר נפל כמ"ש כדי שיכיר וירגיש בנפילה שלא יטעה להתיר בלא נפילה כלל, משא"כ אם גם מן ההיתר חסר אחד מרגיש היא בנפילה כיון שחסר לו מהמניין שהיה מתחלה וא"כ א"ש אמ"ל איכא נמי תרתי קאמינא, כלומר בהא גופא מה שאמרתי ונפל אחת "מהם" ומה גופא מוכח דכוונתי דבענין שנים ולא קאמר ב"פ תרתי דאי לפרש"י שצריך למכור שנים היה לו לומר תרתי תרתי וכו', אמנם לפירש הר"מ א"ש אנא נמי תרתי קאמינא כלומר דמלשונו מוכח דבעינן שיפלו שנים דווקא מדקאמר אחת מהם כמ"ש דבענין שיחסר מן ההיתר ג"כ אחת ודוק, (שוב ראיתי בספר מרכבת המשנה פ"ז מהלכו' עכו"ם שמדקדק ג"כ בתיבת מהן בדברי ר"א אם קרב ראש של אחד מהן דקאי גם אתמימים עי"ש):