תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות שער ג · מח
אמנם בתירוצם ס"ל דגם בבע"מ לא אמרינן נהפך דעד כאן יש סברא לומר נהפך רק בשאר איסור והיתר שאין בהם שנוי בעצם רק באיכות שזהו איסור וזהו היתר שפיר י"ל שכל שנתבטל ברוב נהפך האיסור להיתר, משא"כ בעלי מומין בתמימים שיש ביניהם שנוי בעצם שזהו בע"מ וזהו תמים, אע"ג דבטל לא אמרינן איסור נהפך והא דבמין בשא"מ ג"כ אמרינן נהפך אע"ג שיש ביניהם שנוי בעצם התם שאני דבשא"מ הרי נשתנה האיסור מהוייתו הקודמת ונשתנה גם בעצם, משא"כ אברים בעלי מומים הרי נשארו בהוייתם הקודמת ובגוף בע"מ איכא שנוי בעצם בין תם לבע"מ אע"ג דעל האבר לא ניכר שום שנוי מ"מ כיון שבמה שבא האבר ממנו יש שנוי בעצם אין סברא לומר דנהפך להיתר מבעל מום לתם, וע"כ כי איתא קרא לחד בחד וא"כ גם באיברים בע"מ אע"ג דבטל מה"ת מ"מ נהפך לא אמרינן והא דר"א מייתי קרא אע"ג דר"א מיירו בתערובות חד בתרי מדקאמר יקרבו כל הראשים, היינו שאפילו מדרבנן אין להחמיר לגבוה, כלומר אע"ג דהו"א היה להחמיר לגבוה משום הקריבהו נא לפחתך מ"מ גם לגבוה אין להחמיר כיון דהתורה התירה אפילו חד בחד, עכ"פ גם באיברים בע"מ לא אמרינן דנהפך איסור להיתר לגמרי ומשו"ה באמת גם ר"א אינו מתיר שיקריב כהן אחד כולם שהרי קאמר "יקרבו" כל הראשים ואפילו אם נימא דיקרבו קאי על האיברים מ"מ לא מצינו זאת לר"א שמתיר אפילו לכהן אחד ואפ"ה תלינן שמה שכבר נקרב הוא האיסור וע"כ כיון דמ"מ מה"ת בטל אע"ג דאיסור ישנו עדיין במציאות כיון שלא נהפך להיתר תלינן להקל ה"נ בטבעת של ע"א אע"ג דלא נהפך מ"מ כיון שמה"ת בטל תלינן להקל לומר דהאיסור נפל ואין לומר עכ"פ שאני גבי בע"מ כיון דאפילו חד בחד בטל מה"ת משו"ה תלינן לקולא דאין זהו סברא כיון דעכשיו מ"מ קיימינן שנתערב ברוב א"כ ממילא ליכא איסור מה"ת ואין סברא לתלות טפי להקל משום דמהני תערובות גם חד בחד דהא עכשיו קיימינן רק על תערובות ברוב ולענין ביטול ברוב אין חילוק בין איברים בע"מ לטבעת של ע"א, דבשלמא אי הוי ס"ל באיברים בע"מ דנהפך לגמרי להיתר שפיר הוי מצינן לחלק בין בע"מ לטבעת, דשם כיון שנהפך לגמרי ומה"ת האיסור כבר חלף והלך לו, רק דרבנן החמירו, משו"ה תולין להקל, משא"כ בטבעת כיון שהאיסור לא נהפך להיתר לא תלינן לקולא מדרבנן כיוה דס"ל להתוס' בקשייתם, משא"כ למסקנא דגם בבע"מ לא אמרינן נהפך ומ"מ תולין כיון דמ"מ בטל מה"ת א"כ ה"נ בטבעת תולין כיון שאינו רק מדרבנן אע"ג שלא נהפך להיתר לגמרי ודו"ק כי הוא נכון בכוונת דברי התוס' בס"ד: