אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער הספיקות שער ג › לז

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער הספיקות שער ג · לז

נו

ועפי"ז יש להסביר פלוגתא דר' יהודה ור"ש במס' זבחים ע"ד ע"א דר"י לית ליה ס"ס כלל ברמונו בדן ור"ש אית ליה, ולכאורא וודאי אין שברא לומר דר"י לא ס"ל שום ס"ס בכל הש"ס ובכמה מקומות מצינו בש"ס ס"ס ולא אמרינן דהיא דלא כר"י אמנם למ"ש א"ש דר"י ס"ל דהא דאזלינן בכה"ת בתר רובא היא לא משום מעלת הרוב בעצם רק משום דאין לנו לנחות לספיקא משו"ה לא חיישינן למיעוטא וא"כ הכא בס"ס אפילו ע"י כמה תערובות דע"כ היה המיעוט לפנינו ושפיר יש לנחות לספיקא לא מהני דובא, והה"ד דס"ס לא מהני והא דמהני ביטול ברוב לר"י היינו באמת דווקא במין בשא"מ דאז נשתנה הדבר מהוייתו הראשונה לגמרי במין בשא"מ ובמב"מ באמת לא מהני רוב, ובסנהדרין ג"כ המיעוט צריכים לבטל דעתם נגד הרוב והו' ג"כ כנשתנה המיעוט מעצמותו הראשון ומשו"ה אזלינן בתר רובא, משא"כ הכא ברמינו בדן הרי אפילו בתערובות האלף אם היו מכירין האיסור בוודאי אסור א"כ לא נשתנה ממהותו וע"כ יש לדון עליו, ומשו"ה לא מהני ס"ס, אמנם חנן ס"ל דהא דאמרה תורה לילך בתר רובא היא משום מעלת הרוב בעצם דכל שאנו נוכל לומר עפ"י הרוב שהיא כך לא חיישינן למיעוט וא"כ אפילו אם יש לנחית לספיקא מ"מ בכל פעם הרוב מכריע את המיעוט וא"כ אפילו בס"ס ע"י תערובות עכ"פ על כל אחד יש לנו לומר מכח הרוב שהוא ההותר וא"כ שפיר מהני ס"ס כה"ג נמי, רק אם סגי"א ב' תערובות נמי או דווקא שלשה תערובות כבר ביארנו לעיל באות נ"ג בס"ד, ועי' היטב בעניין ס"ס במנחת כהן בשער תערובות חלק שלישי פ"י ודו"ק היטב אמנם הא דבספק אחד בגופו וספק אחד בתערובות לא מהני ס"ס אם נודע הספק שבגופו קידם שנתערב ובספק אחד בתערובות ונודע ואח"כ נתערב בתערובות השני מהני אע"ג שלא באו השני ספיקות בב"א הדבר פשוט דבספק אחד בגופו מכיון שכבר נאסר הרי חשבינן ליה כגופו של איסור וא"כ לא נוכל לצרף אח"כ לספק השני דלמא היה מותר מכיון שכבר אסרו הך ספק כגופו של איסור משא"כ בספק אחד בתערובות דלא מיירו בחד בחד דזהו הו"ל באמת כגופו של איסור ולא מהני ס"ס להתיר תערובות השני רק בחד בתרי וא"כ אע"ג שכבר אסרנו כל התערובות הראשון לא דלהוי כגופו של איסור כל התערובות שהרי רוב היתר לפנינו ולא נאסר רק משום שלא היה נודע איזה היה האיסור, אמנם מעולם לא היה על אותו התערובות שם גופו של איסור ומשו"ה כי נתערב אחד מאותו התערובות אח"כ בתערובות השני הו"ל שפיר ס"ס כיון דמעולם לא היה על הך שנתערב שם גופו של איסור זולת במקום שחשבנו תערובות הראשון כמחצה על מחצה דאז באמת לא שרי תערובות השני ג"כ רק תערובות השלישי כמ"ש לעיל ודוק:

ודע דבהא דאמרינן דאם נפל אחד לים הותרו כולן, ראיתי במל"מ פי"ט מהלכות אבות הטומאות דדווקא אם נפל קודם שנודע התערובות הא לאחר שנודע התערובות לא אמרינן דאיסורא נפל, והנה יל"ד על זה דא"כ מאי פריך אמתנית' דאחד ברובא ימותו, הא התם נודע קודם שימות אחד מהם הגם, די"ל דר"א דאמר אם קרב אחד מכם יקרבו כולם באמת מיירו בכה"ג שקרב קודם שנודע מן התערובות. וזה משני הגמרא באמת רב דאמר כר"א, כלומר דרב מיירו רק בגוונא שנפל קודם שנודע מן התערובות מ"מ לישנא דגמרא לא משמע הכי ועיי' בשו"ת הגאון ר' יודא אסאד ז"ל ליור"ד סימן ק"מ שם העיר מזה:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה