תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות שער ג · כט
אמנם הא דלהרי"ף לא ניחא ליה לתרץ כמ"ש התוס' דאילו היתה מוכ"ע היתה טענות הכי, נ"ל דהנה השטמ"ק הביא בשם הרא"ה דגם מוכ"ע גנאי לטעון דניחא לה טפי לטעון בתולה שלמה נבעלה, ולכאורא במאי פליגי ואמאי ס"ל להתוס' דמוכ"ע אין לה גנאי לטעון ונ"ל דתוס' ורא"ה פליגי בפלוגת' דרבינו יונה והרא"ש לפי מאי דס"ל מעיקרא דרבינו יונה ס"ל דהכא מיירי רק במכחשת שטוענת בתולה שלמה הייתי וודאי איכא למימר דאיכא ג"כ ספק מוכ"ע והא דלא טענה הכי משום דניחה לה טפי לטעון בתולה שלמה נבעלתי, אמנם תוס' ס"ל דהכא מיירו בטוענת נאנסתי דג"כ אינה נאמנת וכתבו התוס' שפיר דליכא ספק מוכ"ע דאי היתה מוכ"ע הוי טענת הכי דעכ"פ יותר גנאי לטעון נאנסתי ממוכת עץ וא"כ כיון דרי"ף לא ס"ל ג"כ כתירוץ התוס' דמוכת עץ היתה טוענת, ע"כ ס"ל כשיטת רבינו יונה דהכא מיירי במכחשת וא"כ שפיר איכא ספק מוכ"ע והא דלא טענה משום דניחא לה טפי לומר בתולה שלמה היתה ואיכא שפיר ספק מוכ"ע ומשו"ה הוצרך לתרץ דמוכ"ע פתחה סתום, והנה לדעת התוס' שכתבו דליכא ספק, דמוכ"ע משים דלא טענה, והא דלא אמרינן דנאמנת משום מגו דהוי טענה מוכ"ע, כתב המהרש"א בסמוך בד"ה לא דקא טעין דלעניין איסור לא שייך להתירה משום מגו וכן כתב בקרבן נתנאל דלאיסור לא שייך מגו, אמנם הפנ"י הקשה על המהרש"א דהא הכא לא שייך מגו דאמרה מוכ"ע אני ותהיה נאמנת במה שאמרת בתולה שלמה נבעלתי כיון דהוא יודע בבירור שפ"ב מצא ושויה אנפשי' חד"א וא"כ מאי מגו איכא, אמנם לפימ"ש דמדנתרצו התוס' דלא חיישינן לספק מוכ"ע דהוי טענה הכי, ולא ס"ל כשיטת הרא"ה בשטמ"ק דטח לה לטעון בתולה שלמה נבעלה וע"כ דתוס' לא ס"ל כרבינו יונה וס"ל דאפילו בטענת משארסתנו נאנסתי נמי אסורה א"כ הקשה המהרש"א שפיר דכי טענה נאנסתי אין מכחיש אותה וא"כ ליתמנא במגו, ומשו"ה הוצרך המהרש"א דלעניין איסור לא שייך להתירה משום מיגו וא"ש דברי המהרש"א ולא כהפנ"י שכתב עליו ששגגה יצאה מלפני השליט ולפימ"ש א"ש דתוס' ס"ל ע"כ דהכא מיירי אפילו בטענת משארסתני נאנסתי וא"כ הקשה שפיר ליהמנה במגו דמוכ"ע לדעת התוס' דמוכ"ע נמי פתחה פתוח ודוק היטב והנה במ"ש התוס' דלפר"ח דס"ל מוכ"ע פתחה סתום א"ש לכאורא מאי בעי התוס' בזה דפשיטא דאי מוכ"ע פתחה סתום ליכא ספק דמוכ"ע וי"ל דתוס' רצו לתרץ קושיית הר"נ דלא תקשה א"כ מאי משני בטענת דמים, הא שם איכא שפיר ס"ס ספק דמוכ"ע נמי, ומשו"ה כתבו דמ"מ לפר"ח א"ש בטענת דמים, כיון דהוי טענה ברורה ע"כ צריך לברר כמ"ש לעיל באות כ"ח – ועיי' עוד לעיל מ"ש באות כ"ב בס"ד, ודו"ק היטב: