תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות שער ג · כה
בתוס' ד"ה ואב"א הקשו אכתי הוי ס"ס דלמא כשהי' קטנה ופתוי קטנה אונס ותירצו דשם אונס חד היא, ואח"כ הקשו ונוקמא בחזקת היתר לבעלה, נראה הא דלא הקשו תיכף אמאי אסורא בחדא ספיקא נוקמא בחזקת היתר, דהנה הפלתי סימן ק"י רוצה לומר דמ"ש התוס' שם אונס חד הי' היינו דאינה מתהפכת דל"ל את"ל ברצון דלמא קטנה דהא גבי קטנה לא משכחת רצין עי"ש בד"ה, אלא שיש לומר בבית הספק שם שכתב נמי בכוונת החות' משום דלא הוי ס"ס המתהפכת (וזה דלא כמ"ש בשטמ"ק בשם התוס' דלא ס"ל דבעינן ס"ס המתהפכת) והנה כבר כתבתי לעיל בשם הפלתי דאי ס"ל ספיקא מה"ת לקולא לא בעינן ס"ס המתהפכת עי' לעיל באות כ"ב, והנה לכאורא י"ל דמשו"ה לא מוקמינן בחזקת היתר לבעלה דחזקת היתר איתרע כיון דעכ"פ נבעלה והנה כבר הבאתי כמ"פ בספרי בשם הגאון בעל דברי אמת דמאן דס"ל ספיקא מה"ת לחומרא ס"ל דמטהרינן ספק טומאה ברה"ר היינו משום דמוקמינן הטהרות בחזקתן וס"ל חזקה דאיתרע שמה חזקה וא"כ קשי' ה"נ נוקמא האשה בחזקת היתר לבעלה, וא"כ הכי כוונת התוס', קודם הקשו הא איכא ס"ס דלמא זנתה כשהי' קטנה, ותירצו דשם אונס חד הוא וכמ"ש הפלתי בכוונתם דלא הוי ס"ס המתהפכת וא"כ ע"כ דספיקא מה"ת לחומרא ומשו"ה בעינן ס"ס המתהפכת וכיון דספיקא לחומרא מה"ת ס"ל חזקה דאיתרע שמה חזקה, וא"כ קשה אמאי לא מוקמינן בחזקת היתר לבעלה דל"ל דאיתרע חזקת היתר כיון דע"כ ס"ל ספיקא מה"ת לחומרא א"כ מהני חזקה דאיתרע נמי ומשו"ה הוצרכו לתרץ דנגד חזקת היתר איכא רובא דרצון ואע"ג דלאו רוב גמור הוא מ"מ נגד חזקה דאיתרע מהני אפילו רוב שאינו גמור, וא"ש המשך לשון התוס':