תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות שער א · כב
ועפי"ז נראה ליישב קושיית הר"נ על הרי"ף דהנה הרי"ף הקשה ג"כ הא איכא ס"ס דלמא מוכת עץ, ותירץ דמו"ע פתחה סתום ואין לה דם, והקשה הר"נ א"כ מאי קאמר הגמרא לאו דקא טעין טענת דמים הא בטענת דמים הדרא קושי' לדוכתא דלמא מוכת עץ ודלמא באונס או אינו תחתיו, אמנם עפ"י הנ"ל א"ש דהנה לכאורא קשה מאי ס"ד דאביי לומר להוכיח באמת ממשנה דמיירי בטענת פ"פ ולא ניחא ליה לאביי לומר דמשנה מיירו בטענת דמים וליכא סייעת לר"א, ונ"ל דהנה הש"ש שמעת' א' פ"ד הוכיח דאביי ס"ל ספיקא מה"ת לקולא וא"כ לא בעינן ס"ס המתהפכת, ומשו"ה לא רצה לאוקמא בטענת דמים דקשי' ליה הא איכא ס"ס דלמא מוכת עץ וע"כ דמיירו בטענת פ"פ וליכא ספק מו"ע דמוכת עץ פתחה סתום כדעת הרי"ף ודחי ליה הגמרא מ"מ מנ"ל לומר דמיירו בטענת פ"פ משום דאי בטענת דמים הו"ל ס"ס דלמא נמי מוכת עץ דלמא מתניתי' ס"ל ספיקא מה"ת לחומרא דע"כ איכא בזה פלוגתא דתנאי אי בעינן חתיכה אחת משני חתיכות או בחתיכה אחת נמי חייב אשם תלוי כמ"ש המהרי"ט ופר"ח וא"כ ס"ל למתניתין דספיקא מה"ת לחומרא ולא מהני רק ס"ס המתהפכת וא"כ לעולם משנה מיירי בטענת דמים והא דקשיא לך א"כ הוי ס"ס דלמא מוכת עץ דזהו אינו דהא אינו מתהפך דלא מצית לומר אפכא דלמא באונס ואת"ל ברצון דלמא מוכת עץ הא ל"ל וכיון דאינה מתהפכת לא הוי ס"ס ולעולם בטענת דמים עכ"פ מדלא ניחא ליה לאביי בס"ד לאוקמא בטענת דמים רק בפ"ע ע"כ ס"ל דמוכת עץ פתחה סתום ולא הוי ספק מוכת עץ, וא"ש הלשון אף "אנן" נמי תנינא כלומר לדידי לשיטתו דס"ל ספיקא מה"ת לקולא וממילא מהני ס"ס אע"ג שאינה מתהפכת ע"כ מתניתין איירי בפ"פ דליכא ספק מוכ"ע דפתחה סתום דאלא"ה הו"ל ס"ס דלמא מוכת עץ וראיה לפירוש הרי"ף דס"ל מו"ע פתחה סתום ומתורץ קושיית הר"נ על הרי"ף ודו"ק, שוב ראיתי בשו"ת נהרי אפרסמון סימן מ"ה ובספר טל חיים שכתבו ג"כ באופן זה: