תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות שער א · יח
ובהיות כן מתורץ לי מה שראיתי בספר חיי עולם בכללי ס"ס הביא קושי' בשם הגאון ר' עקיבא איגר ז"ל, לפימ"ש התוס' בסוגיא דפ"פ ד"ה לא צריכא באשת כהן דאיכא נמי ס"ס שמא מוכת עץ והא דלא מצרפינן לה לס"ס היינו משום דאי הוי מוכת עץ היתה טוענת כך דאין גנאי לה, והקשה הגאון ז"ל א"כ הדרא קושיית התוס' לדוכתא למה תקנו בתולה נשאת ליום ד' הא איכא ס"ס, אפילו באשת כהן דלמא מוכת עץ, ול"ל כתירוץ התוס' שם דמוכת עץ לא הוי ספק מדלא טענה מוכ"ע דלמא באמת תטעון הכי, עי' בספר הנ"ל שם הלכה מ"א והלכה מ"ג, אמנם לפימ"ש דהכא גם התוס' מודי דצריך לברר אפילו היכא דאיכא ס"ס אתי שפיר, דבאמת כל דאיכא לברר יש לברר ושפיר עשו תקנה מאי תאמר דלמא תטעון מוכ"ע, באמת אם תטעון הכי תהיה מותרת לו אבל מ"מ הוצרכו לתקנה דלמא לא תטעון מוכ"ע ותו ליכא לספוקי בממוכ"ע וממילא תהיה אסורה לו משום חד ספק רק בשאר נשים הקשו התוס' שפיר דא"צ כלל לתקנה כיון דידעינן שאפילו יבא לב"ד נמי הב"ד יתירו לו משום ס"ס א"כ הוי התקנה בכדי, אמנם באשת כהן שפיר הוצרכו לתקנה שיבא לב"ד מאי אמרת דלמא תטעון מוכת עץ באמת אם תטעון כך תהיה מותרת, אמנם אם לא תטעון ממילא לא נשאר רק חד ספק שמא אינה תחתיו ואסורה לו בחד ספיקא ושפיר הוצרכו לתקנה להצילו מאיסור ודו"ק היטב: