תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות שער א · יג
עוד הקשה הר"נ במס' קידושין ל"ט ע"א והרשב"א בתוה"א שם אי נימא ספיקא מה"ת לקולא איך ילפינן רובא מרישא של עולה או מפרה אדומה דלמא משו"ה כשר דמספיקא מני בשר ועי' פלתי שתירץ דלהקריב בשבת הוי כמו אתחזק איסורא וכן בפרה אדומה איכא חזקת טמא, אמנם י"ל דהרשב"א שהקשה להדיא גם מפרה מפרה ס"ל דלא שייך לאוקמא בחזקת טמא כיון דאמרינן דפרה כשרה מספיקא והתורה התירה הך ספיקא ממילא נטהר הטמא ג"כ ולא מהני לן חזקת טומאה כיון שאין לדון על חזקת טמא רק על הפרה, וכיון שהיא כשר מספיקא ממילא מהני לטהר הטמא נמי, ופריך שפיר האיך ילפינן דאזלינן בתר רובא, עוד הקשו הר"נ והרשב"א שם דאי ס"ל ספיקא לקולא למה לן הלכה למשה מסיני להתיר ספק ערלה, ותירץ המהרי"ט דהלכה אצטריך להתיר אפילו לספק לחבירו אע"ג שהוא יודע שהוא ערלה, והנה אי לא הוי לן ילפותא ממקום אחר דספיקא לקולא לא הוי מוקמינן ההלכה בערלה להתיר אפילו לספק לחבירו רק כיון דכבר ידעינן ממקום אחר דספיקא לקולא שפיר אמרינן דאצטריך הלכתא גבי ערלה להתיר אפילו לספק לחבירו, ובתוס' מס' סוטה כ"ח ע"ב הביאו דברי ירושלמי דספק טומאה ברה"ר טהור שכן מצינו צבור עושין הפסח בטומאה נ"ל דאין כוונת ירושלמי לומר דממה דצבור עושין הפסח בטומאה יהי' מוכר דספק טומאה ברה"ר טהור דמזה אין ראיה, דהתם אפילו וודאי טומאה הותרה בצבור בפסח רק כוונת ירושלמי מפני מה לא גזרו מדרבנן עכ"פ בספק טומאה אפילו ברה"ר, ומתרץ מכיון דחזינן דהתורה חסה על הרבים בפסח בטומאה לכך רבנן נמי לא גזרו בספק טומאה ברה"ר דאז יצטרכו רבים להיות למנעום מלהלך ברה"ר משום ספק טומאה וזה לא אפשר להזהר כ"כ, ומשו"ה לא גזרו רבנן אבל הא דספק טומאה ברה"ר טהור הוא באמת רק כמו כל ספיקות כמ"ש הרמב"ם להדיא בהלכות טומאת מת פרק ט' הלכה י"ב ובהלכות אבות הטומאות פט"ז הלכה א' עי"ש, שוב ראיתי בסוף ספר כפ"ת בקונטרס הספק שם שכתב ג"כ כה"ג בכוונת הירושלמי:
עוד כתב הפלתי להוכיח דספיקא לקולא מה"ת דאל"כ למה אין עושין ב' ימים יוהכ"פ משום ספיקא, ול"ל דהוי סכנה דהא מצי לאכול פחות. פחות מכשיעור לר"ל דח"ש אינו אסור אלא מדרבנן, וע"כ דספיקא בלא"ה לא אסור רק מדרבנן וא"כ לא ירויחו כלום שיאכל ח"ש ועכ"פ איסור דרבנן איכא בח"ש ג"כ, אמנם אי ס"ל דבעתיד להשלים מודה ר"ל דח"ש אסור מה"ת אין ראיה דסוף סוף יבא לאיסור תורה ועיי' בספרי ח"ג בסוגיא דח"ש מ"ש בהך דעתיד להשלים דמודה ר"ל, והארכתי שם בזה, ועי' בספר תשובה מאהבה ח"א סימן קס"ו מ"ש בהך דאמאי אין עושין יו"כ ב' ימים: