תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות שער א · יא
עוד יש ליישב באופן אחר קושית הגאון ר' עקיבא איגר ז"ל דהגמרא הוכיח מלישנא, דר' יוסי דנקט ספק עירוב כשר דע"כ הטעם רק משום חזקה דאי הוי ס"ל הטעם משום דבספק השקול אזלינן לקולא, הו"ל למנקט ספק עירוב להקל כמו במס' שבת ל"ד ע"א דאמרינן וספק דבריהם להקל והנ"מ הוא דאי משום דספק עירוב כשר משום טהרה א"כ וודאי אם נמלך ורוצה לילך לצד ביתו לא מצי אזל דהא איכא חזקת טהרה דקנה שביתה לצד העירוב, משא"כ אי הטעם משום ספק העירוב להקל א"כ אם רוצה לילך לצד ביתו נמי אמרינן ספק עירוב להקל ומותר לצד ביתו דלא קנה העירוב, ועיי' בס' ישועות יעקב לאו"ח (סימן ת"ט) ומדנקט רק ספק עירוב כשר ולא נקט ספק עירוב להקל משמע דהטעם משום חזקת טהרה, ומשו"ה אינו מותר רק לצד העירוב, ופריך שפיר ה"כ איכא חזקת טבל, והא דרמב"ם נמי נקט ספק עירוב כשר ולא נקט ספק עירוב להקל, היינו משום דאיהו סמך עצמו על מה שפסק אפילו ספק ביה"ש דליכא חזקת טהרה, ואפ"ה מהני עירוב. וע"כ משום דבדרבנן אזלינן לקולא, וממילא ידעינן דהה"ד דמותר לצד ביתו, אם אינו רוצה שיקנה לו העירוב בספק ביה"ש, אמנם ר' יוסי דלא מיירי כלל מספק ביה"ש ואפ"ה לא נקט ספק עירוב להקל, וע"כ הטעם דכשר משום חזקת טהרה, ופריך שפיר גבי טבל נמי איכא חזקת טבל, ואמאי כשר הערוב, וא"ש דבמס' שבת שם לעניין ספק ביה"ש דליכא שום חזקה אמרינן ספק דבריהם להקל והיינו דמותר לצד ביתו נמי אם אינו רוצה בעירוב דבכל גוונא אזלינן לקולא ודו"ק:
חלק שני נצועה קצת מדברי הפוסקים בעניין ספיקות אם מה"ת לחומרא או לקולא: