תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות חלק שני · ל
בתוס' ד"ה שפיר קאמר ליה כתבו דרבא הכי קאמר דשפיר עבדו דטוען להד"מ דע"י כך לא משוי ליה ראה הואיל ולעדים לא היה בו טביעת עין משא"כ אי טוען לקוחה בידי לא היה נאמן במגו דהחזרתי או לא היו דברים מעולם דירא לומר כן הואיל ויש עדים שראו טלית כאותו שהוא שלו בידו וא"ש מה דקאמר ראה תניא דאעפ"י שלא ראו ראיה גמורה רק בסימנים אינו נאמן לומר לקוח היא בידי וצריך להבין הטעם מ"ט לעניין להד"מ לא מהני מה שעדים ראו בסימנים בגד כזה שהיה של בעה"ב בידו דאעפי"כ מצו, טוען להד"מ וזהו אחר ולקוח בידי אינו נאמן במגו דלהד"מ ונראה להסביר העניין דבאמת כל היכא דיש לבעה"ב חזקת מרא קמא בבגד אינו נאמן רק היכא שיש לו טענה מעליא והנה בטוען לקוחה בידי היה לבעה"ב חזקת מר"ק ואע"ג שעכשיו מוחזק ואית ליה מגו דלהד"מ אע"ג דאי היה טען להד"מ היה נאמן דסימנים לא עדיפי מרוב כמ"ש המפורשי' והארכנו בזה בסוגיא דסימנים בספרי חלק ראשון בס"ד מ"מ נגד חזקת מרא קמא לא מהני מגו כי האי שיהי' צריך להכחיש הרוב כיון דעדים ראו ע"י סימנים שהבגד אצלו, ועי' בספר שערי תורה ח"ג כלל י"ג בדין מגו במקום רוב אמנם כן היינו דווקא אי טען לקוחה בידי דאז רוצה להכחיש חזקת מרא קמא לא מהני ליה האי מגו משא"כ אי טוען להד"מ דאז ליכא לפי טענתו שום חזקת מרא קמא כיון שאותו בגד שהעדים ראו לא הי' מעולם של בעה"ב לפי טענתו וליכא לבעה"ב רק רובא גרידא דהיינו מה שהעדים ראו ע"י סימנים שהבגד היא של בעה"ב בכה"ג היכא דליכא חזקת מרא קמא בבירור והאומן היא מוחזק לא מהני הרוב, דהיינו מה שהעדים מעידים ע"י סמנים שהיא כרוב להוציא מחזקת האומן שהיא מוחזק במקום דליכא חזקת מרא קמא כלל לפי טענתו, ומשו"ה א"ש דלהד"מ נאמן במקום העדים שיודעים רק ע"י סימנים ולקוח אינו נאמן כיון שיש חזקת מר"ק לבעה"ב גם לפי טענתו לא מהני מגו במקום רוב דסימנים הי כרוב ודו"ק היטב: