תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות חלק שני · כב
על דרך הנ"ל י"ל עוד באופן אחר ליישב הלשון לסיועי לרבה דהנה כבר כתבנו לעיל בריש הסוגיא דמשו"ה ס"ל לרבה דהא דאין נאמן הי' דווקא בעדים וראה דרבה ס"ל בראה לחודא אע"ג דאין לו מגו דהחזרתי מ"מ כיון דמצי לטעון מאחר לקחתי נאמן נמי בלקחתי ממך דאע"ג דהוי מגו גרוע מ"מ רבה לשיטתו דס"ל מגו להוציא נמי, וס"ל נמי מגו לאפטורי משבועה מדפריך מפני מה אמרה התורה מב"מ ישבע אלמא דמאלים כח המגו ביותר ומשו"ה ס"ל דנאמן בראה ג"כ רק בעדים וראה אז הו"ל טענה גרוע ביותר ואינו נאמן, (עי' היטב מ"ש לעיל באות ד') וזהו כוונת רבא דמתיב לסיועי לרבה כלומר דעיקר הקושי' הי' לאביי דמכאן מוכח דבראה מהימן ואגב אורחא היא נמי סייעתא לרבה למה דס"ל דכח המגו אלים, ומשו"ה ס"ל להוציא נמי אמרינן מגו ומביא ראיה מהכא דקתני על בעה"ב להביא ראיה ומשמע ליה דאומן אפילו שבועה א"צ, מדקתני בסיפא נתנה לו כשבע ונוטל משמע דברישא אפילו שבועה א"צ, וא"כ מוכח דס"ל מגו לאפטורי משבועה משום דכח המגו אלים טפי ועדיף מרוב (ועי' בספרי ח"ד שער מב"מ שער א' אות ט"ו מ"ש בזה) ואייתי ראיה מכאן גם לאידך דינא דרבה דאמרינן מגו להוציא ג"כ והא דהביא הראיה הכא בהך סוגיא, היינו משום דהא דס"ל לרבה דבראה לחודא נאמן האומן היא ג"כ משום דכח המגו אלים, וא"ש נמי שהביא סיפא דבריתא נתנה לו בזמנו דלאביי קשה מרישא לחודו ג"כ דמוכח דיש לו מגו דלקוח, רק שרוצה לחזק שיהי' ראיה לרבה לכל סברתו ג"כ דמגו אלים ביותר, והנה מרישא לחודא הוי מצינן לפרושי דבאמת אם לא הביא ראיה צריך האומן שבועה ועי' בשטמ"ק שפירש כן באמת רק הא דלא קתני ברישא שבועה, היינו משום דאם לא רצה לישבע, לא נחתינן לנכסיה ולא מפקינן מיניה הטלית עי' בשטמ"ק, אמנם לרבא היה דוחק לפרש כן ומוכח לה מדבסיפא קתני שבועה וברישא לא קתני מוכח דכיון דאית ליה מגו א"צ שבועה ואמרינן מגו לאפטורי משבועה ג"כ וא"כ יהי' סיוע לרבה לא רק להאי דינא שאמר כאן דאומן נאמן בראה לחודא רק אפילו למ"ש במקום אחר דכח המגו אלים ומשו"ה מוסיף בגמרא לסיועי לרבה, כלומר למה שאמר רבה במקום אחר ג"כ ומשו"ה מביא סיפא דברייתא ג"כ דמזה מוכח דאמרינן מגו לאפטורי משבועה ג"כ וא"ש הכל בס"ד ודו"ק היטב: