תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ה · כו
הא שכתבנו לעיל באות י"ג דגבי עובדא דרב דאסיק תרי רישא אי לא היה חשש גמור חילוף עורבין היה ראוי להתיר שניהם מכח ספק ספיקא, וכן כתב הפלתי סימן ס"ג ס"ק א' אע"ג דכפי הנראה מדברי או"ה שהביא הש"כ בכללי הספיקות ס"ק י"ז דאי לא נתערב אלא חד בחד לא מקרי ספק ספיקא, וא"כ נסתרים דברינו, נראה דאין קושי' מזה דהאו"ה מיירו באתחזק איסורא מעיקרא עכ"פ שפיר אומרינן דאע"ג דבנמצא אינו אסור רק מדרבנן מ"מ אם נתערב אינו מותר רק אם נתערב ברוב. משא"כ חד בחד לא הוי ספק ספיקא דהתם עכ"פ היה אסור ברור מעיקרא בתערובות הראשון, משא"כ הכא וגבי הני תרי רישא דלא היה מעולם איסור ברור לפנינו דעל ראש האחר נמי יש לומר דהוא מרוב טבחי ישראל שבעיר, משו"ה וודאי אמרינן דאי לאו דרובא דעלמא שמא חלפוהי עורבים מרובא דעכו"ם הוי חשש גמור היו מותרים כל השנים מכח ס"ס, ועי' פלתי שם שהתעורר גם בזה דהוי תערובות חד בחד, ומ"מ כתב דשפיר הוי ס"ס, וא"ש עפ"י החילוק שכתבנו, והנה הגם דהש"כ שם מפרש דברי או"ה דמיירו אפילו בבשנמ"ה דאינו אסור רק משום חומרא בעלמא, ואפ"ה לא מהני חד בחד להצטרף לספק ספיקא אמנם אעפ"י שאינו כדאי, מ"מ המעיין בדברי או"ה שם יראה דקאי על בשר הנמצא ופירש שלא בפנינו דאסור מדרבנן עכ"פ שמא יקח מן הקבוע (והיינו בקבוע שאינו ניכר) דהתם שפיר קאמר דתערובות חד בחד לא הוי ספק ספיקא והיינו כמ"ש משום דעכ"פ מעיקרא בתערובות והראשון היה נתערב איסור ברור, ועי' פלתי בבית הספק בד"ה והנה האריכו האו"ה האריך והש"כ עי"ש משמע נמי כמ"ש דהיכא דלא אתחזק איסור בוודאי אמרינן שפיר דאפילו בתערובות חד בחד מהני ס"ס, וא"ש דברינו מ"ש לעיל באות י"ג בס"ד ודו"ק ומדברי הש"כ גופא נמי שם משמע דהיכא דיש לנו ספק אם יש כאן איסור כלל הו"ל ס"ס אפילו בחד בחד דז"ל שם בס"ק י"ט וכן אם יש ספק בחתיכה אם היא מכשרה או מספק טריפה דאוריתא מותר אם נתערב מתחלה חד בחד וא"כ ה"נ גבי הני תרי רישא דכוותי' דהא בכל ראש יש ספק אם היא אותו שנאבד או שהיא אחר והו"ל ספק טריפה והיה ראוי להיות מותר דהא נתערב וראש אחד בוודאי מותר וע"כ חשש דחילוף עורבים הוי חשש גמור ולא מצרפינן לספק ספיקא כמ"ש לעיל באות י"ג ודו"ק: