אור ברסלב

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ה · א

שער ה

בגמרא אמר רב בשר כיון שנתעלם מן העין אסור, והנה כפי הנראה מכל הפוסקים ס"ל דרב אוסר אפילו במונח על שולחנו ומצאו במקום שהניחו כל שהעלים עין אסור ולא מיבעי' בעיר שרובא טבחי עכו"ם וכל הבשר שבעיר, או הרוב הבשר שבעיר, טריפה, אע"ג. שהחתיכה שהניח על השלחן היה בוודאי כשר, מ"מ כיון שהעלים עין חיישינן דלמא עורבין או עכו"ם החליפה באחרת רק אפילו אם רוב הבשר שבעיר הוא כשר מ"מ אוסר בנתעלם מן העין משום חשש עורבין שהביאו ממקום אחר ורוב טבחי דעלמא הוי עכו"ם. עי' ברש"י ד"ה נמצא וברא"ש כתב דאפילו בבהמה שלימה חייס רב לשמא החליפו, אמנם באמת טעמא בעי מ"ט לא אזיל רב בתר רוב טבחי ישראל שבעיר וא"כ אפילו החליפו היא ג"כ כשר כיון דרוב הבשר שבעיר הוא כשר, וראיתי בריטב"א שכתב הטעמא דרב דחייש לרובא דעלמא ומיירי שסביב העיר הוא רוב טבחי עכו"ם וחיישינן שהביאו משם ואם גם רוב טבחי דעלמא שסביב העיר ג"כ הם ישראל באמת גם רב מודה דמותר כמ"ש התוס' להדיא בד"ה אסיק שאם סביבות העיר מקום שיכולן העורבין להביא משם הוא רוב טבחי ישראל גם לרב שרי, אמנם אכתי יש לעיין אמאי לא יהי' עדיף רוב טבחי ישראל שבעיר שהיא קרוב ג"כ מרוב טבחי דעלמא שאינו רק רוב ולא קרוב, ואע"ג דרוב וקרוב אזלינן בתר רוב מ"מ הכא נמי איכא רובא להתירא רוב טבחי ישראל שבעיר (הגם דלמסקנא מס' ב"ב כ"ד ע"א ס"ל לרב רובא עדיף אפילו מקורבא דמוכח מ"מ הכא יש לנו רוב טבחי ישראל וגם קורבא להתיר) ונ"ל כיון דרב ס"ל רוב הוי בתורת וודאי א"כ לא מהני סברא דקורבא שהוא נוטה אל הרוב דטבחי ישראל להכריע הרוב דטבחי עכו"ם דעלמא דכל שהוא מתורת וודאי לא מהני שום סברא שיכול להכריע וא"כ כך לנו הרוב דעלמא שהרוב טבחי עכו"ם כמו הרוב דטבחי ישראל, אע"ג של הרוב טבחי ישראל מסייע הקורבא לא עדיף האי רובא מהאי רובא דלדבר שהוא וודאי אין שום סברא יכול להכריע וא"כ שניהם שקולין דהיינו רוב טבחי ישראל ורוב טבחי עכו"ם דעלמא, ומשו"ה אסור מספיקא ועיין בספר שב שמעתא שמעת' ד' פרק ד' שכתב ג"כ דוודאי אי יכול להכריעהו ודאי עיי"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה