תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ברכת המועדים שער א · כז
ראיתי בספר מנחת חינוך במוסך השגת אות ל"ט שהקשה לדעת הר"נ שהבאתי לעיל דרבוי בשיעורין אסור מה"ת א"כ אמאי אמרינן מס' חולין ט"ו ע"א דשוחט לחולה בשבת מותר לבריא דלא שייך גזירה שמא ירבה בשבילו הא בשחיטה ג"כ שייך שמא ירבה אי ס"ל דרביי בשיעורין אסיר מה"ת עי"ש שהניח בצ"ע, ולע"ד נראה דעד כאן ס"ל להר"נ דרבוי בשיעורין אסור רק במלאכה ששייך בגוף הדבר כמו בישול או קוצר גבי גרוגרת במס' מנחות, א"כ כי קצר ג' גרוגרת והוא לא היה צריך רק ב' הו"ל שפיר רבוי בשיעורין וכן לעניין בישול, משא"כ לעניין שוחט דהמלאכה הוא נטילת נשמה דנטל חיות הבהמה בזה אין שייך לחלק בין שיעור גדול או שיעור קטן דזהו דבר שאין נתפס בחוש, ועיקר חיובו הי' משום דשקל החיות ואין חילוק בין קטן לגדול, ומשו"ה לא שייך לעניין שחיטה רבוי בשיעורין כלל ודו"ק: