אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ברכת המועדים שער א › כג

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ברכת המועדים שער א · כג

כב

בספר שנות חיים להגאון ר' שלמה קלוגר ז"ל ראיתי שם בסימן ס' שחקר דלכאורא יש להוכיח אי ס"ל דכל האיסורים הותרו לגבי חולה או רק הודחו ממה דאמרינן דמאכילין אותו הקל תחלה, ואי נימא דהותרו למה מאכילין אותו הקל דווקא לאביי דס"ל במס' זבחים ל"ב ע"ב דבכל מידי דהותרה אמרינן הואיל והותרה הותרה וע"כ דלאביי אמרינן דהודחה ולרבא דס"ל שם דבמידי דהודחה אמרינן מה לי חד דחיה מה לי שתי דחיות יש להוכיח אפכא דהכא הותרה לגבי חולה דאי רק הודחה לזה מאכילין אותו הקל דווקא דנה לי אי או חמור כמו דס"ל תתם מה לי חד דחיה מה לי שתי דחיות וכתב דשאני הכא לענין פקוח נפש כל היכא דיש כאן איסור קל הוי לגבי איסור חמור כאילו לא היה פקוח נפש כלל וא"כ לא הותרה ולא הודחה לגבי איסור חמור עי"ש, אמנם בלא"ה לא דמ' כאן כלל להך דמס' זבחים, דהתם במס' זבחים מיירי הגמרא לעניין שהיו טמאי מתים ונעשו זבים והנה אי נימא דמחמת טומאת זיבה לא יעשו קרבן צבור א"כ לא יעשו כלל ולא יהא נדחה שום טומאה גם טומאת מת, שפיר ס"ל לרבא דכיון דטומאת מת אשתראי הה"ד טומאת זיבת, דאי נימא דטומאת זיבה לא נדחה או לא הותרה א"כ לא יעשו פסח כלל והתורה אמרה שטמא, מת יעשו פסח, משא"כ הכא דמיירי שיש לפנינו שני איסורין קל וחמור ואפילו אי נימא דלגבי חמור לא נדחה, מ"מ לגבי קל עכ"פ נדחה, ושפיר איכא למימר דהקל נדחה, ולא. חמור דהא אין החמור גורם שגם הקל לא ידחה, משא"כ התם ע"י טומאת זיבה גם טומאת מת לא ידחה שפיר אמרינן דכיון דכבר הותר לו מחמת טומאת מת לעשות פסח לא אתיא טומאת זיבה דאתיא בתר הכי וידחה אותו מפסח לגמרי (עי' שם מס' זבחים:)

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה