אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ברכת המועדים שער א › כא

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ברכת המועדים שער א · כא

כ

בספר תוס' יוהכ"פ הקשה על הבריתא בדף פ"ב ע"א גבי עוברה שהריחה נותנין לה רוטב ואח"כ שומן דלמ"ד טעם כעיקר דאוריתא, היינו דהיתר נהפך ג"כ לאיסור א"כ מאי חילוק בין הרוטב שיש בה טעם איסור ובין השומן עצמו אידי ואידי איסורא דאוריתא ללקות עליו בכזית והניח בצ"ע, ונ"ל ליישב בס"ד דהנה הא וודאי אם יש לפנינו ב' מיני איסורים האחד הותרה לגבי חולה ואחד רק הודחה עדיף טפי ליתן מה שהותרה כמ"ש הרא"ש בשם הרבינו מאיר דמשו"ה שוחטין לחולה בשבת, דשבת הותרה ונבלה הודחה כמ"ש המפורשים בשמו. ועי' שו"ת בית יצחק או"ח סימן צ"ד ודו"ק, והנה נ"ל דכל איסור שנשתנה מבריתו כמו הרוטב מן הבשר, אע"ג דהתורה אסרתו, מ"מ אינו אסור רק משום כיון דהוא אוכל הכי אחשביה, וז"ל הרשב"א מס' חולין ק"ב ע"ב ד"ה הא דתניא ודם דאמרינן הקפה את הדם ואכלו, היינו טעמא נמי משום דדרכו לאכול דרך שתיה, וזה שהקפה אותו ואכלו אי לאו דאחשביה הא לא"ה הו"א דווקא כשאכלו כברייתו וכו' שלא חייבה תורה אלא כדרך ברייתן עכ"ל, הרי להדיא דכל שהאיסור נשתנה וכמו שהיה אינו חייב רק משום דאחשביה, ועי' היטב בספר מקור חיים להלכות פסח סימן תס"ז ס"ק ד' מ"ש ממס' כריתות דף ה' מגמרא דצריך קרא ללחם וקלוי וכרמל, ומעתה י"ל סברא חדשה דאע"ג דכל איסורים שבתורה הוי איסור חפצא, היינו רק מה שאסור מעצמו משא"כ בדבר שהאיסור הוא רק ע"י אחשביה כיון שכבר נשתנה א"כ אין חלות האיסור רק בשעה שאוכל וא"כ כגון לחולה שאינו עושה איסור באכילתו מלבד שיש לומר דכל שהוא אנוס באכילה לא שייך אחשביה (כמ"ש לעיל באות י"א) י"ל נמי בפשיטות דוודאי בל איסור חפצא שהשם איסור חל עליו מעיקרא א"כ לגבי חולה נמי איכא עליו שם איסור רק דלגבי חולה הודחה משא"כ אי אינו אסור רק מטעם אחשביה א"כ אין חלות האיסור מעיקרא רק בשעה שאוכל, ואז כיון דעכ"פ מותר הוא לו, א"כ לגבי חולה אין שום חלות איסור כלל והותר לו לגמרי דאימתי יתחיל האיסור על החפץ כיון דהוא רק מטעם אחשביה בשעה שמתחיל לאכול וכיון שבאמת אינו עושה איסור בזה, א"כ ליכא שום שעה שיוכל לחול איזה שם איסור על החפץ והוי היתר לגמרי, וא"כ מתורץ שפיר קושי' הנ"ל דהפרש גדול יש בין הרוטב ובין הבשר עצמו דעל הבשר עצמו שלא נשתנה, היה עליו שם איסור מעיקרא, רק דלגבי חולה הודחה, משא"כ במרק כיון דאין עליו שם איסור רק מטעם אחשביה, וזה אינו שם איסור על גוף החפץ רק להאדם האוכלו וכיון שאינו עושה איסור באכילתו אין שום מקום לחול עליו האיסור והוי הרוטב לגבי חולה היתר גמור ודו"ק היטב כי הוא סברה עמוקה בס"ד, ומתורץ קושיית הספר תוספ' יוהכ"פ ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה