אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ברכת המועדים שער א › כ

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ברכת המועדים שער א · כ

יט

אעתיק בכאן התירוצים כסדר על הקושיא שהקשו התוס' במס' מגילה והר"נ במס' ר"ה מ"ט לא גזרו במילה ג"כ שמא יעבירנו ויהי' אסור למול בשמיני בשבת, והנה התוס' מסכת' מגילה תירצו משום דמילה הוי מצוה חמורה שנכרתו עליה י"ג בריתות לא רצו לבטלה, ועוד דבמילה אין מל בשבת אלא מי שהוא בקי, והר"נ במס' ר"ה תירץ דבשלמא שופר לולב מגילה הכל טרודים, ומדוייק הלשון מ"ש הכל חייבים וכו', משא"כ במילה אינו טרוד רק האב או המוהל ואחרים יזכירהו, והא דגזרו על הזאה בע"פ שחל בשבת, היינו משום דשם אחרים טרודים ג"כ בפסחיהם עי"ש, טכ"פ נראה מדבריו דכל שיש לומר שאחרים שאינם טרודים יזכירו אותו לא חיישינן ש"י, והריטב"א מס' סוכה תירץ שני תירוצים, האחד דגם בשופר ולולב לא היו גזרו חז"ל לבטל מצוה ברורה רק לפי שאין בקיאין בקביע דירחא ולא הוי המצוה ג"כ ברורה, משו"ה גזרו חז"ל לבטל המצוה, וא"כ במילה שיודעים בבירור שהיום יום שמיני אין לבטל משום ש"י, וכבר כתבנו לעיל דחשש ספק נפל גבי מילה לא חשיב לומר דלא הוי מצוה ברורה, עיין לעיל אות י"ב,] עוד תירץ הריטב"א דמילה כיון שהוא עצמה מלאכה, ואפ"ה דוחה שבת אין לבטל משום גזירה דש"י מלאכה וודאית לא דחיה מילה וגזירה דמלאכה אחריתא ידחה לה, וזה וודאי אי אפשר, עי"ש בריטב"א, באמת דבריו צריכין ביאור דבשלמא מלאכת המילה לא תדחה מחמת שבת דהא הוי בעידנא שאז שעושה המלאכה מקיים מצוות מילה משו"ה לא נדחה מילה משום המלאכה שיש במילה, משא"כ מלאכת מעביר ד"א דלא הוי בעידנא ידחה המילה משום שמא יעבירנו, ונ"ל דס"ל לריטב"א כיון דש"י עכ"פ לא הוי יותר מספק שמא יבא לידי מלאכה וכיון דכבר חזינן שהתורה התירה מילה בשבת אע"ג שעושה מלאכה בוודאי, אע"ג דזהו הוי בעידנא, מ"מ אין לבטל המצוה משום ספק מלאכה אחרת, אע"ג דלא הוי בעידנא כן י"ל בכוונת הריטב"א עי"ש היטב ודו"ק, והט"ז באו"ח סימן תקפ"ח ס"ק ד' תירץ, דמשו"ה לא גזרו במילה ש"י משום דכתבה התורה ביום השמיני ואפילו בשבת הו"ל דבר שהתירה התורה, ואין כח לחכמים לאסור (כמ"ש זה הכלל בכמה מקומות) ועפי"ז יש לומר בסוגיא דר' לוי נמי מודה דתק"ש בשבת אסור רק מגזירה דש"י רק דלא נימא כיון שכתב יום תרועה דרשינן אפילו בשבת, עי' תוס' ד"ה והא לאו מלאכה שכתבו להדיא דס"ד משום דכתיב יום תרועה אפילו בשבת ובמס' שבת קל"א ע"ב דרשינן באמת אליבא דר"א הכי מיום תרועה דמכשירי שופר דוחה שבת, וא"כ אין יכולין חז"ל לגזור לבטל המצוה משום ש"י משו"ה כתב כיון דעכ"פ כתבה התורה שבתון זכרון תרועה דמיניה אבא למדרש דבשבת אין לתקוע, תו לא הוי עכ"פ כמפורשת בתורה להתיר ושפיר יש כח לחכמים לגזור משום ש"י, [וראיתי כעין זה בחידושי חתן סופר בסוגיין] והנה יש לנו ששה תירוצים על הקושי' מ"ט לא גזרו במילה ש"י:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה