תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ברכת המועדים שער א · יז
אמנם באמת קשה למה גזרו גבי לולב ש"י כיון דעפ"י הרוב אפילו אם יצטרך לילך אצל בקי אינו מוכרח ליקח עמו הלולב דווקא וא"כ הוי ספיקא טובא שיעבור הלולב ברה"ר, ולמה גזרו גבי לולב שמא יעבירנו כלל, ונ"ל דבר חדש בזה, דהנה בכל פעם שיזדמן שיום ראשון של סכות הוא בשבת היה ר"ה ג"כ בשבת דעכשיו ביום ראשון ג"כ אין נוטל בשבת, (ועי' מ"ש לקמן אות כ"ח בס"ד) ואם נימא דמצוות לולב לא נדחה משום שבת ושופר נדחה מפני שבת יהיה זלזול למצוות שופר ויזלזלו עי"ז במצוות שופר משו"ה תקנו חז"ל כיון דבשופר איכא חשש קרוב שיטלנו בידו דווקא אע"ג דבלולב ליכא כל כך חשש שיטול עמו הלולב, מ"מ גזרו בלולב ג"כ כיון דעכ"פ משכחת לה שיטול הלולב ג"כ גזרו על מצוות לולב דלא ליתי לזלזולי במצוות שופר ודו"ק היטב וזה שמדייק רבה וה"ט דלולב, כלומר אע"ג דבלולב לא שייך כל כך שיטול עמו כמו בשופר מ"מ כיון דגזרו בשופר שהוא חשש קרוב שיטלנו בידו דווקא כלומר שיקח עמו השופר משום טעמא דשופר גזרו בלולב ג"כ וכיון דעיקר הטעם בלולב שגזרו שמא יעבירנו הוא רק משום מצוות שופר כמ"ש א"ש לשון הר"מ בהלכות לולב דגבי לולב לא נקט כלל למה יוליך עמו הלולב לילך אצל בקי וגם לא נקט שם שילך אצל בקי רק סתם שיוליכנו ד"א ברה"ר ומפרש דבאמת למה גזרו בלולב שמא יעבירנו כיון דאינו מוכרח ליקח עמו הלולב דווקא משו"ה מסיים כמו שגזרו בשופר, כלומר כיון דבשופר מוכרח היא עפ"י רוב ליקח עמו השופר דווקא וכיון דבלולב עכ"פ אפשר שירצה ליקח עמו הלולב ג"כ, משו"ה גזרו בלולב כמו בשופר, כלומר שלא יהי' זלזול למצות שופר דשופר נדחה מפני שבת ולולב לא נדחה, משו"ה גזרו גבי לולב נמי, אמנם אכתי קשה מאי זלזול יהי' למצוות שופר אם לולב לא יהי' נדחה ושופר יהי' נדחה הא יתלו דשופר משו"ה נדחה משום שבות דתקיעה ובלולב לא הוי שבות כלל משו"ה אינו נדחה משו"ה הקדים הרמב"ם בהלכות שופר במ"ש אעפ"י שתקיעה שבות יבא עשה של תורה וידחה שבות של דבריהם כלומר וידעו דלא משום שבות דתקיעה נדחה השופר רק משום גזירת שמא יעבירנו משו"ה גזרו חז"ל בכל מקום שמא יעבירנו והקדים הר"מ הך מילתא בשופר כדי שנוכל לתלות גזירה דש"י בלולב בגזירה דש"י בשופר והא דנקט רבה במגילה ג"כ וה"ט דשופר י"ל ג"כ דבאמת במגילה דהוי רק מצוה דרבנן ליכא כל כך חששא דש"י דליכא בהילות מצוה כל כך, ועי' בשאג"א סימן כ"ו מ"מ כיון דגזרו בשופר ולולב ש"י ובמגילה שייך ג"כ עכ"פ נמי קצת חששא דש"י הוכרחו לגזור במגילה ג"כ דלא לזלזלו בשאר מצוות והר"מ אע"ג דלא נקט בכל המקומות טעמא דאינך ג"כ סמך עצמו על מ"ש בהלכות לולב דעיקר הטעם ש"י בלולב משום שופר ומיושבים כל הדקדוקים בס"ד, (ועי' היטב מ"ש לקמן באות כ"ח בדברי הרמב"ם פ"ז הלכות לולב הלכה י"ח למה הביא עוד הפעם טעמא דש"י ודו"ק היטב)