תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער ג · כא
אעתיק בכאן מה שראיתי בספר ישועות יעקב לאו"ח סימן תמ"ז סוף ס"ק ג' שהקשה לשיטת רש"י בנטף מרוטבו על החרס דהפסח נאסור משום הרוטב הבלוע בו, א"כ קשה קושית הגמרא מסכת' זבחים צ"ז ע"ב ניתי עשה ונדחו ל"ת דוודאי אי היה הפסח אסור משום צלי מחמת דבר אחר ליכא למימר עשה דוחה ל"ת כיון דהוי פסול מחמת עצמו ליכא ביה עשה דאכילת פסחים כלל, אמנם אם אינו אסור רק משום בלוע שפיר שייך לומר עדל"ת וכאן לא נאמר יקדש דנימא דהו"ל עשה ול"ת כתירוץ הגמרא מסכת זבחים שם וכתב דאי אמרינן בקדשים היתר נהפך לאיסור לא שייך עדל"ת עי"ש, והנה ממ"ש התוס' ד"ה בשלמא דלמה ליה לגמרא לומר דפסח נטוי מרוטב תיפוק ליה שרוטב איסור נבלע בפסח משמע נמי דלא ס"ל כלל לומר הכא עדל"ת דא"כ לק"מ דחילוק גדול יש, דאי משום בליעת רוטב איסור הו"א עדל"ת, משא"כ אי הפסח הוי צלי מחמת ד"א לא שייך עדל"ת וע"כ דתוס' נמי ס"ל דהכא לא אמרינן כלל עדל"ת ואפשר דאזלי אליבא דרבא שם מסכת' זבחים דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש, ועי' שו"ת רמ"ץ ליו"ד סימן מ"ט אות ח' ודו"ק: