תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער ג · יח
בתוס' ד"ה תניא אידך הקשו למ"ל להביא הבריתא שניה, והנה ר"ת מתרץ דקמל"ן דבדבר דלא שייך קליפה כמו בחלב מותר ומזה הוכיח המג"א סימן תס"ז ס"ק ל"ג דהקליפה אינה מדינא, ועי' בפלתי סימן צ"א ס"ק ב' שהקשה מתוס' ד"ה תנן שכתבו דמנגע בחרסו של תנור ליכא להקשות דכדי קליפה עכ"פ מבשל, ואי לא הוי מדינא לא היה צריך בפסח לקלוף ולהביא קרשים לבית הפסול, אמנם לפימ"ש בספר שערי תורה דקליפה ליכא כזית ל"ק דעל פחות מכזית ליכא איסור להביא קדשים לבית הפסול, והנה הריב"א חולק על ר"ת ומצריך ששים נגד הקליפה וקשה לשיטת הריב"א. מה יענה לקושיית התוס' למה צריך שני בריתות, ונראה דהנה הב"י ביו"ד סימן צ"א הביא דעת הרשב"א בתוה"א בית ד' שער ראשון בהאי בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא דאע"ג שהבר גוזלא שוקע לתוך הכמכא ונמצא הכמכא צף על הבר יונא, מ"מ אינו כצונן לתוך חם דכל שהוא במקומו זה נקרא תתאה והוא גובר, והנה הך דינא יש להוכיח מבשר שנפל לתוך חלב דבכל עניין חשבינן חלב לתתאי, אע"ג שהחלב צף למעלה כיון שהוא במקומו גובר וצריך שפיר בריתא השנית, אמנם לכאורא קשה הא זה יש להוכיח מבריתא קמייתא ג"כ דהא קתני צונן שנתן לתוך חם ומדקתני לתוך חם משמע שהתחתון הוי צליל עי' בספר מנחת כהן שער התערובות ונחלק שני פרק ד' ואפ"ה נקרא תתאה אע"ג שצף למעלה דאחד בוודאי הוא גוש, דבשניהם צלולים לא שייך עילאה או תתאה גבר כיון ששניהם מתערבים זה בזה, אמנם י"ל דמבריתא קמייתא אכתי לא אשמעינן הך דינא די"ל דמה דקתני לתוך חם היינו לכלי חם אי אי אמרינן בכלי נמי תתאה גבר ע"י יו"ד סימן ק"ה ובש"כ שם ס"ק י' ופלתי שם ס"ק ז' וא"כ שפיר צריך בריתא השניה לאשמעינן דדבר צלול נמי מקרי תתאה, אע"ג שאח"כ צף למעלה בסברת הרשב"א בתוה"א הנ"ל, שוב ראיתי בשו"ת כתב סופר ליו"ד סימן נ"ו שהביא ג"כ לתרץ שיטת הריב"א בזה האופן עי"ש ועי' בתוס' רע"ק על משניות מ"ש בזה: