אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער ב › כד

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער ב · כד

כג

והנה לכאורא י"ל דכאן גבי נותר לא שייך שיהיה נוטל"פ אסור משום דאסיר בהנאה דהא נעשה פגום קודם שנעשה נותר, וא"כ לא חל איסור נותר כלל, דהו"ל כמו סרוחה מעיקרא, ולזה עוררני אחד מהתלמודים, אמנם אחר העיון קצת יש חילוק רב, דכאן כיון דאין הבליע נפגמה בעצמותה שפיר חל איסור נותר על הבלוע ג"כ ורק לעניין לאסור התערובות אמרינן דכיון דאין נהנת בטעמו מותר וא"כ באיסורי הנאה עכ"פ אסור ומוכרח ע"כ דבפגם פורתא לא הוי סרוחא מעיקרא מכח קושיית הגאון מקיר חיים בהלכות פסח סימן תמ"ז ס"ק י"ב דהקשה דמאי מסופק הגמרא מסכת' ע"א אי רב ס"ל נוטל"פ אסור הא אי ס"ל אסור ע"כ דיליף מגיעולי מדין כר"מ ואין חילוק בין פגם פורתא לפגם רבה, וא"כ איך אמר קדירות בפסח ישברו הא תיכף כשנכנס הבלוע לקדירה נפגמת מעט ולא חל איסור חמץ על הבלוע דהו"ל סרוחה מעיקרא ובסרוחה מעיקרא לכ"ע ס"ל נוטל"פ מותר, וע"כ צ"ל דכל שלא נפגם לגמרי לא הוי סרוחה מעיקרא, וא"כ הכא כיון דאין הבלוע בקדירה נפגמה בעצמותה לא הוי בכלל סרוחה מעיקרא ושפיר חל איסור נותר רק שלא יכול לאסור התערובות כמו שאר נוטל"פ משום שאין נהנה מזהו הטעם היינו דלא חשיב אכילה כיון שאינו מושבח, וא"כ באיסור הנאה יוכל לאסור התערובות ג"כ לדעת הגהת אשר"י הנ"ל וע"כ צ"ל כמ"ש כיון דהוי מב"מ ואינו מרגיש שום טעם כלל גם בכלל הנאה לא הוי ועי' שו"ת בית יצחק ח"א ליו"ד סימן קי"ג באות י' שם שהביא ג"כ קושיית בעל מקור חיים הנ"ל וכתב ג"כ כיון דלא נפגמה הבלוע בעודנו בקדירה רק לאחר שיצא לתבשיל לא הוי סרוחה מעיקרא, הרי כמ"ש דמשום פגם פורתא וודאי סרוחה מעיקרא לא הוי עכ"פ ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה