אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער ב › ו

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער ב · ו

ה

עוד יש לתרץ באופן אחר למה נקט הר"מ שהדבר ספק, דהנה לכאורא קשה כיון דקייל"ן בכלי מתכות בשל במקצת כלי טעון מרו"ש כל הכלי, וכן פסק שם הרמב"ם הלכה י"ג אלמא דאין הטעם משום הבלוע דהא לא נבלע בכל הכלי, וא"כ אמאי לא נימא הכא גבי כלי חרס ג"כ דאין הקפידה משום הבלוע וא"כ בישול גרידא נמי טעון שבירה ונ"ל לחלק דהנה התוס' בד"ה בשל במקצת כלי הקשו אי מיבעיא ליה אי מפעפע בכל הכלי א"כ אמאי לא מיבעי' ליה בשאר איסורים, ונראה לתרץ, דהנה עוד יל"ד דר' יצחק בר יהודה השיב לו נוי דמי דם אינו מפעפע בישול מפעפע וקשה אי פשיטה ליה דבישול מפעפע א"כ מאי קא מיבעי' ליה פשיטא דטעון מרו"ש כל הכלי, אשר ע"כ נ"ל כך דוודאי ידע אם מבשל במקצת כלי שמפעפע גם למעלה, מ"מ לא הוי טעם חזק כמו בבישול גופא רק טעם קלוש נבלע למעלה ממקום הבישול ג"כ והנה בשאר איסורין לא קא מיבעיא ליה דוודאי צריך הגעלה כל הכלי, דאע"ג דלא נבלע שם רק טעם קלוש מ"מ באיסורא גם טעם קלוש אסור כמ"ש לעיל בסוגיא דנטבנ"ט, רק בקדשים מיבעי' ליה אי אמרינן דקדשים הוי ג"כ כהתירא בלע וא"כ לא חל שם איסור נותר על הבלוע נועם קלוש במה שלמעלה ממקום הבישול או דלמא דרחמנא החמיר גבי קדשים לחשבו כאיסורא בלע, לאסור אפילו בטעם קלוש כמו בחטאת דאסור אפילו במשהו, כמ"ש בספר צ"ק דחטאת אסור במשהו ועי' בהגהת טעם המלך פ"ה מחמץ ומצה ופשט ליה מקרא דכל הכלי טעון מריקה ושטיפה ועפי"ז הסברתי דברי הש"כ ביו"ד סימן קכ"א ס"ק ט"ז שכתב בשם הרשב"א לחלק דבהתירא בלע א"צ הכשר רק מקום הבישול, והיינו כמ"ש דלמעלה ממקום הבישול לא הוי רק טעם קלוש וממילא בהתירא בלע אין חל שם איסור בטעם קלוש עי"ש והנה אי הו"א דבישול במקצת כלי ממקום הבישול ולמעלה אין מפעפע כלל ואפ"ה ילפינן מקרא דכל הכלי טעון מרו"ש א"כ שפיר הוי מצינן למפשט נמי דאפילו בישול גרידא הקפידה התורה דמה לי למעלה ממקום הבישול או בישול גרידא, רק אי אמרינן שמפעפע קצת עכ"פ למעלה ממקום הבישול ג"כ, שפיר אין להוכיח בישול גרידא מבישול במקצת כלי, וא"כ א"ש דברי הר"מ דבכיון נקט לעניין בישול גרידא דהדבר ספק דקודם לזה הביא הדין דבשל במקצת כלי טעון מרו"ש כל הכלי וא"כ אם אח"כ יביא הדין דבישול גרידא טעון שבירה, נוכל לטעות דזהו מטעמא כיון דבישול במקצת כלי טעון מרו"ש, אלמא דאין קפידא על הבלוע דווקא, משו"ה טעון שבירה בישול גרידא נמי ולא יהיה מוכח כלל דס"ל להר"מ דאפילו במקצת כלי מפעפע עכ"פ טעם קלוש למעלה ממקום הבישול נמי, משו"ה נשמר הר"מ במתק לשונו, וכתב גבי הדין דצלאו באויר תנור כלומר בישול גרידא דהוי רק ספק, וא"כ יקשה אמאי בישל במקצת כלי טעון מרו"ש כל הכלי בוודאי, וע"כ נדע דבישול גרידא ליכא שום בלוע משא"כ בישול במקצת כלי איכא עכ"פ טעם קלוש גם למעלה ממקום הבישול, משא"כ אם הרמב"ם ינקוט סתם דטעון שבירה ולא יכתוב להדיא שהדבר ספק נוכל לטעות. שמשו"ה טעון שבירה כמו בישל במקצת כלי, שג"כ ליכא בלמעלה ממקום הבישול בלוע רק בישול גרידא ולא נדע דבישל במקצת כלי איכא עכ"פ טעם קלוש גם למעלה ממקום הבישול ואשמעינן הר"מ הך דינא מדנקט כאן לבישול גרידא הוי רק ספק וע"כ דלמעלה ממקום הבישול הוי טפי מבישול גרידא דשם עכ"פ מפעפע בטעם קלוש וא"ש לשון הר"מ ויש לנו ראיה ברורה לזה מהחילוק שהביא הש"כ בין התירא בלע לאיסורא בלע כמ"ש ודו"ק היטב, שוב ראיתי בפלתי סימן צ"ב ס"ק י"א שכתב בדעת הר"מ דקשיא ליה אי ס"ד דבישול בלא בלוע נמי צריך או שבירה או מרוש"ט א"כ למ"ל קרא לבשל במקצת כלי הא לא גרע מבישול גרידא ומתוך כך ס"ל להר"מ דתך איבעי' באויר תנור היא בכלי חרס והך דבשל במקצת כלי הוא בכלי נחשת עי"ש אמנם לפי מ"ש י"ל דרמב"ח באמת היה מסופק אם במקצת כלי מפעפע קצת בכל הכלי, וא"כ אין ללמוד בישול גרידא מבישל במקצת כלי או דאינו מפעפע כלל למעלה ממקום הבישול וא"כ גם בישול גרידא צריך שבירה ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה