אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער א › ו

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער א · ו

ה

והנה אי אמרינן דנטבנ"ט הוי טעם קלוש עכ"פ, וכן צ"ל ע"כ לדעת הפר"ח סימן צ"ה שכתב דנטבנ"ט מותר אפילו אם יש טעם בשר בדגים, וע"כ צ"ל משום דלא הוי רק טעם קלוש א"כ בפשיטות יש לחלק בין נטבנ"ט דאיסורא לנטבנ"ט דהתירא דבהתירא לא יכול שם איסור לחול על טעם קלוש כמו דאמרינן בסרוחה מעיקרא, דמותר נו"ט לפגם אפילו מאן דאוסר נוטל"פ בעלמא, מ"מ בסרוחה מעיקרא לא חל שם איסור, משא"כ בנטבנ"ט דאיסורא אע"ג שהוקלש האיסור בטעם שני לא פקע האיסור, וכן כתב הר"ן בסוגיא לחלק כה"ג, ועפ"י זה יהיה מתורץ מ"ט קייל"ן בכטובנ"ו דהתירא דשרי כשמואל לגבי רב כיון דבכל מקום קייל"ן כרב באיסורי, אמנם עפ"י החילוק הנ"ל א"ש דהנה בסוף מס' ע"א פריך הגמרא דגבי קדשים תניא דשפוד ג"כ סגיא ליה בהגעלה, וגבי איסור תניא דבעינן ליבון דווקא, ומחלק רב ששת בין התירא בלע לאיסורא בלע ושקיל וטרי הגמרא שם, ואח"כ מסיק רב אשי לעולם החילוק בין התירא בלע לאיסורא בלע, ואע"ג דסוף סוף איסורא פליט מ"מ ליתא לאיסורא בעינא כי נעשה נותר, וכתב שם הריטב"א דמ"מ גבי שפוד שבלע חמץ אע"ג דהתירא בלע לא מהני הגעלה דע"י הגעלה בדבר שצריך ליבון נשאר משהו עכ"פ וחמץ בפסח אוסר במשהו ג"כ וכיון שזכינו לדין דהגעלה פועלת שאינו נשאר רק משהו, א"כ צריך להבין החילוק בין שפוד של קדשים דסגיא בהגעלה ובשפוד של איסור לא מהני הגעלה, וצריך ע"כ לומר דגבי איסור כיון דנשאר משהו עכ"פ ע"י הגעלה א"כ גם המשהו אוסר דמשהו נמי בכלל איסור משא"כ בשפוד של קדשים אם הגעילו קודם שנעשה נותר לא נשאר רק משהו מן הבליעה, ועל משהו גרידא לא מצי לחול שם איסור נותר ומיירי באמת דהגעילו קודם שנעשה הבליעה בשפוד נותר וע"כ דאע"ג דמשהו נשאר, על המשהו לא חל שם איסור, וא"כ ה"נ גבי נטבכ"ט דלא הוי רק טעם קלוש לא עדיף ממשהו, ולא מצי לחול שם איסור, וכיון דחזינן במס' ע"א דרב ששת וגם רב אשי דהוא בתרא מסיק הכי בגמרא אלמא דהכי קייל"ן דעל משהו אין חל שם איסור חדש ומשו"ה פסקו הפוסקים כשמואל לגבי רב ואפילו לרבא דלית ליה שם שנויא דרב אשי נמי ע"כ צ"ל דס"ל דעל משהו לא מצי חל איסור דהנה הריטב"א שם הקשה על מה דמשני רבא כל יום נעשה גיעול לחבירו, הא כל מקום דצריך ליבון אינו נכשר לפלוט בליעתו אפילו בכמה הגעלות וכתב שם לתרץ וז"ל וי"ל דהשתא ס"ל לרבא דכיון שנפלוט רוב בליעתו בעודו היתר בגיעול של כל יום ויום לבדו או בגיעול והגעלה שוב אין לחוש למה שנשאר בו לא מחמתו ולא מחמת מה שחם כולו לפי שאינו אלא משהו ולהא מיהת אהני ליה מה דבלע התירא וכדבעינן לפרושי המסקנא בס"ד עכ"ל ודו"ק שם הרי דגם לרבא לא חל שם נותר על משהו בעלמא וה"נ לא חל שם איסור על נטבכ"ט וכיון דרבא ורב אשי הכי ס"ל שפיר פסקו הפוסקים כשמואל ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה