אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער א › ב

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער א · ב

א

והנה לקושיא הראשונה מאי ס"ד דאביי לחלק בין התירא בלע לאיסורא בלע, נ"ל בכוונת אביי כדי דהנה גבי איסור קייל"ן אין מבטלין איסור לכתחלה וא"כ אם נתן רותח בקערה של איסור שפיר י"ל דאע"ג דאין נרגש טעם איסור בהיתר רותח מ"מ משהו איכא עכ"פ ואסור עכ"פ לאותו שנתן הרותח בקערה כדין מבטל איסור לכתחילה דאסור למי שנתבטל בשבילו, ומדוייק הלשון "אסור לאכול" ולא קאמר אסור ליתן לתוכו רותח רק דרב כהנא קמל"ן דהוא אסור לאכול בכל גוונא אפילו אין בו טעם איסור משום מבטל איסור לכתחלה, משא"כ בסמוך בקדירה שבשל בשר דאמר אם בשל בנו"ט מיירו לעניין איסור חלב מדינא אפילו לאחרים ולא משום קנס למי שבשל לכך נקט אם בשל בנו"ט אמנם עד כאן שייך מבטל איסור לכתחילה רק במידי דאיסורא דומיא דקערה, משא"כ בצנון שחתך בסכין דעדיין היתר היא ובפרט אם בשעה שחתך לא היה דעתו לאכול בכותח כמ"ש הפוסקים גבי דגים שעלו בקערה דלכתחלה לא יתנם בקערה של בשר ע"מ לאכול הדגים בכותח עי' בש"ע יו"ד סימן צ"ה ודו"ק א"כ לא שייך גבי צנון אין מבטלין איסורא לכתחלה כיון דהיה היתר באותו שעת שחתך בסכין ושפיר אמרינן אם אין נרגש טעם בשר בצנון מותר בכותח ואע"ג דמשהו איכא עכ"פ לא שייך אין מבטלין איסור לכתחלה כיון דעדיין היתר הוא, וזה כוונת אביי לחלק בין התירא בלע לאיסורא בלע, אמנם רבא הבין מילתא דאביי כפשוטו דאפילו אם נרגש הטעם ג"כ מחלק בין התירא בלע לאיסורא, ופריך ליה שפיר התירא דאת' לידי איסורא, ומשו"ה מתרץ רבא דבאמת גבי צנון נמי אינו מותר רק היכא שאין נרגש בו טעם בשר, אמנם לפי האמת אביי נמי מיירי רק בליכא טעם בשר בצנון כמ"ש רק דלא יהיה אסור משום מבטל איסור לכתחלה קאמר אביי דגבי צנון לא שייך א"מ איסור לכתחלה כיון דהתירא היא עכשיו לא דמי לקערה:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה