תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
חלק שני · כט
בגמרא איבעי' להו מעוכב גט שחרור מהו לאכול בתרומה כלומר אם הי' עבד של כהן ובתוס' ד"ה מעוכב כתבו דקאי אחצי עבד והקשה המהרש"ל ומהר"ם איך ס"ד כלל דחצי עבד יאכל בתרומה והא יש בו צד חירות שהי' זר והאיך יאכל בתרומה והמהרש"א כתב דלא קשיא דהא לענין קידושין נמי אמרינן בסמוך דלא הוי קידושין אע"ג דהוי חצי ב"ח ועי' בשו"ת בספר אבני מלואים שכתב דלא דמי כלל לקידושין דהתם הטעם משום דלא חזיא לכולה והוי שיור וראיתי בחידושי חתס"ו בסוגי' דנ"מ אי מותר לאכול תרומה מצד עבדות שבו עכ"פ דאם אכל אינו משלם אלא פלגא כיון דצד עבדות מותר בתרומה ולפי"ז אין הפירוש בגמרא אם מותר לו לאכול באמת רק אם חייב בתשלומין מצד עבדות נמי ועד"ז י"ל עוד באופן אחר ג"כ עפ"י מ"ש בטורי אבן במס' ר"ה כ"ט גבי תק"ש דצד עבדות לא אקלוש ובמקומו עומד עי"ש, וא"כ י"ל כיון דמחוסר ג"ש אמרינן דצד חירות שבו קליש כיון דמותר עדיין בשפחה וכיון דצד חירות שבו קליש איקלש ליה איסורה דצד זרות שבו ואינו לוקה עכ"פ וכמו דמצינו במס' נדרים ס"ח ע"א לענין בעל שהפר אע"ג דאין לו כח להפר בלא האב דמ"מ אקלש לי' איסורא ואינ' חייבת מלקות וא"כ ה"נ אמרינן דצד חירות שבו אקלש לי' וא"כ האיסור זרות שבו אקלש ואינו חייב מלקות אם אכל תרומה, אמנם ביש"ש כאן בסימן ס' ראיתי שכתב וז"ל ויש רצו ליישב דמשו"ה אוכל בתרומה מאחר שגופו משעובד לאדוניו בחציו א"כ נקרא קניין כספו ואוכל שהרי אשתו נמי אוכלת משום דקניין כספו הי' וכו' וא"כ למשנה ראשונה פשיטא שאוכל אלא למשנה אחרונה דאינו משעובד למלאכתו אלא שמעוכב גנו שחרור מהו עכ"ל כוונתו לתרץ במ"ש שהרי אשתו נמי אוכלת כלומר דאכילת תרומה לא תלה כלל בזכות ממון שיש לו בו שהרי באשתו לא מצינו זכות ממון ובפרט בארוסה רק קניין מצד שנאסרה מחמתו ואפ"ה אוכלת וא"כ הך מעוכב ג"ש נמי או חצי עבד כיון דלעניין איסור אגוד ביה עדיין הו"ל קניין כספו ואוכל (יעי' בשו"ת באבני מלואים שם):