אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה חלק שני › כה

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

חלק שני · כה

כד

והנה לענין כמה דברים מצינו דחצי עבד ועבד של שני שותפים שוים הם לעניין יציאת בראשי איברים פסק הר"מ פ"ה מהלכות עבדיו דעבד של שני שותפים הוי כמו חצי עבד שאינו יוצא בראשי איברים לפי שאינו מיוחד לרבו וכן לעניין יום או ימים שהרב פטור אם עמד יום או יומים נמי פסק פ"ב מהלכות רוצח הלכה ט"ז דחצי עבד ועבד של שני שותפים אינם בדין יום ויומים לפי שאינו לאחד מהם כספו המיוחד לו, אמנם לעניין תרומה יש חילוק בין חצי עבד לעבד של שני שותפים שבחצי עבד אינו אוכל בתרומה וכן אם ישראל וכהן שותפים בעבד אינו אוכל בתרומה משום רשות ישראל שיש עליו וכן איתא בירושלמי סוף מס' תרומות דאפילו אם אין לישראל רק אחד ממאה בעבד אינו אוכל בתרומה ועי' ברמב"ם פ"ז מהלכות תרומות הלכה י"ז ובכ"מ שם רמז על הך דירושלמי וכן מעוכב גט שחרור אינו אוכל בתרומה (עי' בר"מ פ"ט מהלכות תרומות הלכה ה') משמע הא עבד של שותפים ששנים כהנים שפיר אוכל בתרומה כיון שעכ"פ אין בו צד זרות ועי' בשו"ת שבסוף ספר אבני מלואים לאה"ע סימן י"ז מ"מ טעמא בעי מ"ט לעניין יציאת בראשי איברים אינו יוצא אפילו לאחד מהם וכן אינם בדין יום או יומים לעניין שותפים אפילו אחד ולעניין אכילת תרומה אמרינן דעבד של שני שותפים אוכל כששניהם כהנים ולא אמרינן דלא הוי מיוחד לכהן (וראיתי בהשמטות בסוף ספר מנחת חינוך סימן ר"פ שעמד בזה והניח בצ"ע) אמנם אחר העיון קצת נראה דחילוק גדול יש בזה דוודאי בדבר שיש לדון מחמת העבד א"כ כל שהוא בכל צד עבד כהן וקניין כספו שפיר הוי כולו עבד ומה בכך שיש עליו שני אדונים כיון שאין אנו דנין על האדון רק על העבד עצמו ומצדו בכל צד הוא שייך לכהן ואין לזר אתו שפיר מקרי לעניין זה עבד גמור וא"כ בעבד של שותפים וכולם כהנים לעניין אכילת תרומה כיון שמצדו אנו דנין עליו והוא מקרי עבד כהן מכל צד ולכך אוכל בתרומה משא"כ בדבר שיש לדון מצד האדון שפיר אמרינן דכל שיש לו עוד שותף אחד תו לא הוי אדון כל כך וא"כ ניחא דבשלמא לעניין יציאה בראשי איברים דזהו אינו רק מצד האדון וכן לעניין יום ויומים דג"כ לא פטרה התורה רק האדון וא"כ כיון שיש לו עדיין שותף בעבד לא מקרי אדון גמור ולא חשיב שיצא על ידו בראשי איברים וגם אינו פטור ביום ויומים משא"כ לעניין אכילת תרומה דבזה אנו דנין מצד העבד ומצדו הרי הוא עבד כהן מכל צד אין נ"מ אפילו כמה שותפים כיון שכולם כהנים שפיר אוכל בתרומה זולת היכא שיש לישראל ג"כ חלק בו דאז מעורב בגופו של עבד צד זרות אינו אוכל בתרומה משום צד זרות שבו רק בדבר שתלוי מחמת האדון כגון ביציאת שן ועין ויום או יומים לזה בוודאי כיון שאינו אדון לגמרי מחמת שותפות האחר לא הוי אדון ואינו יוצא ע"י בשו"ע וגם אינו בדין יום ויומים ודו"ק היטב כי הוא נכון בסברא בס"ד:

וראיתי עוד שם בהשמטות שתמה ע"ד הפנ"י ריש פרק האומר במס' קידושין שהעלה שם במקדש מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחד וקדשה בתוך שלשים יום דהוי ספק מקודשת לשניהם וכתב שם הפנ"י דאפילו אם שניהם כהנים לא תאכל בתרומה משום דלא הוי קניין כספו של אחד מהם ותמה בהשמטות הנ"ל ממה דאמרינן הכא כהנת שנתערב וולדה בוולד שפחתה אוכלין בתרומה ממנ"פ אם הוא כהן שפיר אוכל ואם לאו הוי עבד כהן ונמי אוכל בתרומ' וה"נ ממנ"פ הרי היא מקודשת לכהן אחד והוי מיוחדת לו רק שאין אנו יודעים, לאיזה מהם ואמאי לא תאכל עי"ש שהניח בצ"ע ולע"ד לא קשיא דבשלמא הכא בתערובות קודם שנתערבו היה מותר כל אחד לאכול מצד עצמו ועכשיו אע"ג שנתרעבו הרי עכ"פ לא נתערב בהם צד זרות שיעכב אותם מאכילת תרומה ולכך אוכלים ממנ"פ משא"כ הכא אשה זו לא היתה רשאי לאכול ורק דנימא שעכשיו ע"י קידושין אלו תהיה רשאי לאכול וכיון שאותם קידושין אינם מתירים אותה אפילו לאחד לא חל עליה שם קניין כסף להתירה בתרומה ודו"ק היטב:

מ"מ למשנה ראשונה לשיטת הירושלמי דנתחלק לאיסור ג"כ פשיטא שגם תרומה מותר לאכול ביום רבו אם הוא כהן ועי' ברש"י ד"ה כמשנה ראשונה שכתב דלית ליה כופין ואדון גמור הוא נ"ל דעכ"פ למשנה ראשונה הו"ל אדון גמור ויש לו בו גם קניין הגוף ולא כמ"ש בקצה"ח סימן קע"א דאפילו למשנת ראשונה נפקע קניין הגוף וממ"ש רש"י דהוי אדון גמור נ"ל דס"ל לרש"י דגם קניין הגוף יש לו עדיין בו ממש דהוי "אדון גמור" וכבר כתבתי לעיל באות ט"ו בס"ד דגם להתוס' ס"ל דיש לו עוד קניין הגוף ג"כ למשנה ראשונה ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה