אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה חלק שלישי › מ

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

חלק שלישי · מ

טל

כבר נודע הקושי' האיך משכחת קידושין בחצי עבד הא יתחייב אח"כ משום אשת איש דצד עבדות משתמש בצד אישות של החירות וא"כ הוי קידושין שאין מסורים לביאה עי' באבני מלואים סימן מ"א ס"ק א' ובטוב גיטין האריך יותר ואע"ג דגם מעיקרא היתה אסורה בלאו מחמת דעבד אסור בבת חורין מ"מ יש לעיין כיון דעכשיו ע"י קידושין ניתוסף איסור מיתה ג"כ מחמת צד אשת איש מצד חירות עי' בט"ג שכתב שיש לעיין בזה אם יהי' משו"ה קידושין שא"מ לביאה ע"י מה שניתוסף איסור מיתה (זולת אי הו"א דגם בחצי עבד לא מהני הקידושין רק לעניין איסור לאו כמו בחצי שפחה אז א"ש דלא ניתוסף עכשיו שום איסור יותר ע"י הקידושין וכן ראיתי בספר מחנה ישראל) ועכ"פ קשה לדעת הר"מ דעבד מותר בב"ח א"כ ע"י קידושין ניתוסף איסור והו"ל קשאמ"ל ויותר קשה לדעת הרשב"א מס' קידושין נ"א דכל שבוודאי נאסרת ע"י הקידושין גם אביי מודה דלא הוי קידושין א"כ וודאי קשה האיך משכחת קידושין בחצי עבד, ובאמת ראיתי להגאון חריף עצום ר' משלם מטיסעניטץ זצ"ל בספרו אגרא רמה דמה"ט פסק הר"מ בחצי שפחה דהוי קידושין ובחצי עבר הוי רק ספק משום דבחצי עבד הוי קידושין שא"מ לביאה ובחצי שפחה לא ניתוסף שום איסור ע"י הקידושין הוי שפיר קידושין עי"ש ולע"ד נראה בעיקר הקושי' ליישב משום קדושין שאמ"ל כך:

עפ"י מה שהעליתי (בספרי חלק שני) בסוגי' דקשאמ"ל להסביר דברי התוס' שם מחייבי לאוי' דתפסו בהו קידושין והעליתי דכל קידושין בעינן שיהיו פועלים עכ"פ צד קורבה ביניהם ע"י הקידושין משא"כ היכא שנאסרה ע"י הקידושין טפי ממעיקרא א"כ לא הועילו הקידושי' שום צד קורבת אישות ביניהם משו"ה לא הוי קידושין [עי' מ"ש שם באות ג' בס"ד] וא"כ א"ס הכא דבאמת לפי"ז היה מקום לומר אם ע"י הקידושין אלו נאסרה עליו יותר ממעיקרא א"כ לא פעלו הקידושין צד קורבא יותר הוי קשאמ"ל וכמה שמסופק הט"ג אמנם כן י"ל ע"כ לא אמרינן דמשום דקידושין גרמו ריחוק יותר ביניהם לא הוי קידושין היינו רק כמו אשה ובתה או אחת משתי אחיות דשם גרמו אלו הקידושין רק לרחק ולא לקרב משא"כ הכא בחצי עבד כיון דאם האדון ישחררו א"כ יגמרו הקידושין שתהיה מותרת לו ג"כ א"כ יש צד עכ"פ באלו הקידושין שיפעל על ידי הקידושין אלו לקרב ג"כ שפיר י"ל דלא הוי קשאמ"ל כיון שלא גרמו הרחקה בהחלט דע"י שחרור יתחזק הקורבה ביניהם ודו"ק היטב כי הי' סברא נכונה בס"ד, אמנם ע"כ י"ל דאפשר שהקידושין יכולים לבא לידי קורבה ע"י שחרור רק למ"ד דס"ל בסמוך גבי חצי שפחה בנשתחרר גמרו קידושי א"כ י"ל דתה"ד נמי בעבד אם נשתחרר אח"כ גמרו הקידושין לצד העבדות ג"כ ולא יצטרך לקדשה מחדש א"כ פעלו עכ"פ אלו הקידושין גם צד קורבה ביניהם לכשישתחרר ושפיר לא הוי קשאמ"ל אמנם אי ס"ל בח"ש בנשתחררה דפקעי הקידושין וכמ"ש רש"י דע"י שחרור הו"ל כקטן שנולד א"כ פשיטא דגם גבי חצי עבד אפילו אי יהני הקידושין מ"מ אם ישתחרר אח"כ יצטרך שוב שנית לקדשה מחדש לצד העבדות שבו שלא היתה מקודש לו מעיקרא א"כ ממילא לא הועילו אלו קידושין בהיותו חצי עבד על שום צד קורבה ביניהם כיון דע"י קידושין אדרבא ניתוסף האיסור יותר דאיסור אשת איש שפיר הו"ל קשאמ"ל ולא מהני, והנה בהך דגמרו או פקעי נראת מדברי הר"מ פ"ד מהלכות אישות הלכה ט"ז דמסופק בזה אי גמרו או פקעי כמאן הלכה בסמוך בפלוגתא דאמוראי עי' בהה"מ ובכ"מ שם וא"ש דברי רבני הגאון ר' משלם ז"ל דמשו"ה ס"ל בחצי עבד הוי ספק קידושין דבאמת הוי ספק אי הוי קשאמ"ל כלומר אם פועלים איזה צד קורבה או לא וכמה שהסברנו בס"ד **(א"ה, על מ"ש גפנים דמשו"ה הו"ל ספק קידושין בחצי עבד משום דמספקא לן אי גמרו קידושין או פקעי ואי אמרינן גמרו א"כ ממולא לא הוי קידושי שאמ"ל דהא פעלו צד קירבא על לאחר שחרור רצה חכם אחד ממופלגי לומדי קהלתינו (ה"ה הרב הגדול מו"ה יצחק אויש נ"י) לדחות דאיך שייך גבי חצי עבד גמרו דהא בעבד לא שייך לומר דנפשוטו קידושי בכולא כמובן אמנם לאחר העיון קצת קמו דברינו בס"ד דהא עכ"פ פשיטא דפקעי שייך לומר גבי עבד נמי אי הו"ל כקטן שנולד וא"כ א"ש דוודאי אי פקע הו"ל קשאמ"ל אמנם אי לא פקעי אפילו אי לא גמרו לגמרי מ"מ לא יוכל אחר לקדשה אחר שחרור כיון שהקידושין שלו לא נפקעו וכל דאחר לא יוכל לקדשה א"כ עכ"פ הרי בידו לקדשה לחצי שנשתחר עכשיו ומותרת היא לו וא"כ פעלו הקידושין מ"מ צד קורבא על לאחר שחרור בכל אופן ולא הוי קידושין שאמ"ל ועולים שפיר דברינו בס"ד ובאמת אי הו"א גם בחצי עבד לא הוי קידושין גמורים רק לעניין אשם ולא לענין מיתה כמה שרוצה לומר בספר מחנה ישראל שהבאתי לעיל הוי שייך לומר בעבד נמי גמרו דהיינו שנעשו קידושין גמורים עכ"פ להצד שחרור גם לעניין מיתה (עי' בכתב סופר שהביא בעניין גמרו ב' פירושים) אמנם אי הו"א דבעבד ליכא חיוב מיתה רק אשם כמו בשפחה א"כ ממילא לא הוי קשאמ"ל דלא שייך אתי צד עבדות ומשתמש באשת איש ודו"ק)** ואיידי דאיירי אמרתי מה שנ"ל דאע"ג דבחצי עבד אמרינ' אפילו אי מהני הקידושין לצד חירות מ"מ אסורה לו משום אשת איש לצד עבדות שבו דזהו דווקא בחצי עבד משא"כ בהתקדשי לחצי אפילו אי תו"א דלא קדשה רק לחצי ל"ל דאתי צד פנוי' שבו ומשתמש בצד אשת איש לצד הנשוי שבו דזהו לא דמי כלל דבאמת יש לעיין איך מצינו מת"ת כה"ג אשת איש לומר שאשה זאת הוא לזולתו ולא שייך לו כלל והלא הוא מ"מ גוף אחד וא"כ למה יחייב הצר עבדות משום אשת איש דצד חירות וצ"ל כיון דצד חירות הו"ל כקטן שנולד א"כ הוי שפיר צד אישות מצד חירות להצד עבדות כאשת איש א"כ היינו דווקא בחצי בן חורין וחצי עבד דהוי ממש כגופא אחרינא משא"כ בחצי נשוי וחצי פנוי אי הוי משכחת לה כה"ג בהתקדשי לחצי עי' בדברי הרשב"א שהבאתי לעיל (באות ל"ו) ודאי ל"ש לומר אתי צד פנוי ומשתמש בצד אשת איש דצד נשוי שבו דכיון שהוא גוף אחד לא הוי אשת איש לגביה ולא דמי לח"ע וחצי ב"ח דה"ול כמו תרי גופי משום דהו"ל הצד חירות כקטן שנולד וא"כ לא קשה מה שהקשה האבני מלואים סימן ל"א ס"ק כ"ג דבהתקדשי לחצי הו"ל קשאמ"ל דאתי צד פנוי ומשתמש בצד אשת איש' והביא הדמיון ממס' יבמות מ"ה ע"ב היינו ממה דאמרינן שם אתי צד עבדות ומשתמש בצד אשת איש דחירות ולפימ"ש חילוק גדול יש ביניהם ולא קשה מידי ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה