תבואות השדה חלק א· רבי אליעזר חיים דייטש
מפתחות
מפתחות בענין עדל"ת שער א' אות א' תירוץ נכון לקו' התוס' ריש פ' ר' אליעזר דמילה ד"ה שלא ברצון ובאות ב' וג' יבאר עפי"ז הסגנון סמיכות הנך תרי מימרא דמייתי שם הש"ס דבמקומו של ר"א היו כורתין עצים לעשות פחמים וכו' ובמקומו של ריה"ג היו אוכלין בשר עוף בחלב ע"ש דבר חריף אות (ד') יתיר קו' הרשב"א דיביאו התינוק אצל סכין ואי דיהי' מוכרח לחלל שבת אח"כ בהחזרתו לאמו אז שוב יהי' פק"נ ויהי' מותר לחלל שבת. ויחדש דזה יתלה אם פק"נ הוי הותרה או דחוי' דאם הוא דחוי' אז אסור להביא לידי חילול ויביא ראי' משיטת הבעה"מ סוף פ"ק דמס' שבת ע"ש מלתא בטעמא אות (ה') וסברא חדשה בהא דאמרה תורה דמהלינן בשבת ולא חיישי' לספק נפל ויתרץ בזה קו' השא"ג סי' כ"ט שהקשה בחטאת העוף הבא עה"ס איך ידחה הלאו דכלאים ויתיר בזה גם קו' הראשונים הנ"ל שיביאו התינוק אצל הסכין ע"ש מלים ערבים אות (ו') חילוק נכון בין מכשירי מצוה דדחו שבת ובין כל עדל"ת דעלמא ויביא קו' הגאון ר"ד דייטש ז"ל שהקשה לפמ"ש התוס' ריש פסחים דמי שאין לו קרקע פטור מפסח א"כ למה מכשירי פסח דוחה שבת לר"א הא מצי להפקיר קרקעותיו כמו במזוזה וציצית דס"ל שאינם דוחין את השבת משום דיכול להפקירן. ויתרץ זה בסברא דקה יעוי"ש ויביא מש"כ בשו"ת שו"מ מהדורא תליתאי ח"ג סי' קס"א לתרץ קושי' זו ויעיר תימה רבה בדבריו ז"ל יעוי"ש ויתרץ ג"כ לקו' חדשה משו"ת בשמים ראש סי' ש"א עפ"י דברי הר"ן פסחים סוגי' דאפשר ולא קמכוין דברים נחמדים יעוי"ש. אות (ז') ישוב נכון לקו' השאגת ארי' סי' ץ' שהקשה אהא דפריך הש"ס במנחות ד"ה דל"ל מיעוט למעט טריפה דיכול לילף מק"ו מבע"מ דהרי איכא נפקותא לענין עדל"ת. והתיר זה בסברא נחמדה יעוי"ש. אות (ח') יבאר ענין עשה ול"ת דקציצת הבהרת ויתן טעם לשבח בדעת הרמב"ם ז"ל דס"ל דר"י רק ל"ת לחודי' באופן נעים. אות (ט') הנה היא מלא צנא דדובשא בביאור דעות הראשונים בטעמא דעדל"ת אם הוא מפאת חומר העשה מן הל"ת או מגזיה"כ ויכריח מסוגית הש"ס דיבמות דרבא אית לי' דעדל"ת הוא מטעם חומר העשה. ויעמיס בזה כוונה נכונה בדעת רבא שסובר בש"ס שבת דקל"ב ע"ב דלא בעי' בעידנא בעדל"ת ויפרש ג"כ להא דקאמר בזבחים דצ"ז ע"ב דאין עדל"ת שבמקדש דלטעמי' קאזיל. ויתרץ עפי"ז באות (י') קו' גדולי האחרונים שהקשו במה שהביאו התוס' בקידושין דל"ח ע"א בשם הירושלמי דלהכי סוף העשה דמצה דוחה ל"ת דחדש משום דהוי עשה דלפני הדיבור והקשו דהרי בש"ס דידן ביבמות ד"ה ע"ב מוכח דעשה דלפה"ד עדיף מעשה דלאחה"ד ויתרץ זה עפ"י הנ"ל שנחלקו בטעמא דעדל"ת אם הוא מפאת חומר או מגזיה"כ באופן נעים ועפי"ז יבאר ג"כ באות (י"א) למ"ש התוס' במס' שבת דקל"ב ע"ב ד"ה האי דעשה דחמירא דוחה אפי' ללתו"ע ויחדש בסברא עמוקה דזה יחלה ג"כ בהך ספיקא בטעמא דעדל"ת הנ"ל. ובזה יאיר לן באות (י"ב) לדברי הרמב"ם ז"ל בפ"י מה' נזיר שכ' בטעמא דעשה דגילוח מצורע דחי לל"ת לנזיר הוא משום דהעשה דנזיר נתבטלה מאלי' ולא הביא הטעם שבגמ' משום דישנו בשאלה. ויפרש ג"כ לטעמי' שסובר דקציצת הבהרת הוי רק ל"ת ומישב הכל על נכון בתקלין חדתין ותרווה נחת. עוד יעיר שם באות (י"ב) בדבר הבא מן החדש להכריח דרבא לשיטתו שסובר בש"ס זבחים דל"ב ע"ב דבהותרה לא אמרי' הואיל ע"כ ס"ל דלאוי דיו"ט חמירי עפי"ד התוס' יבמות ד"ה ע"ב ד"ה כולא ע"ש פרפרת נאה. אות (י"ג) יתרץ קו' הגאון ר' יודא אסאד ז"ל חיו"ד סי' רמ"ו שהקשה אמאי אמרי' לר"א דמכשירי מצוה דוחין שבת הרי הוי עשה דלפני הדיבור ויתרץ זה בשני פנים עפ"י מה שהעלה באות ו' דאיסור שבת אינו יכול להפקיע המצוה ושנית עפ"י שהעיר למעלה דאם אמרי' דעשה עדיפא מל"ת אז שפיר עשה דלפה"ד עדיף ולפי"ז שוב א"ש לר"א לשיטתו שסובר דמכשירי מצוה דוחין שבת ולא בעי בעידנא וא"כ הרי ע"כ סובר דעשה עדיפא מל"ת ושוב שפיר גם בעשה דלפני הדיבור אמרי' עדל"ת ויעויי' בפנים דברים נעימים. אות (י"ד) תירוץ נחמד לקו' הגאון ר"י אסאד ז"ל מובאה בסי' חת"ס שהקשה דאמאי איצטריך לר"ש לילף בשבת ק"ו ע"א דמקלקל בחבורה חייב מדאצטריך קרא להתיר מילה בשבת דאמאי לא יליף בפשיטות מדאסרה התורה מילה שלב"ז בשבת. ולתרץ זה עפ"י סברא חדשה באופן נעים יעוי"ש. אות (טו) יביא שיטת הראשונים דאפלק"ש אמרי' אלא פשאפלק"ש באותו שעה אבל אם צריך להמתין איזה זמן בקיום שניהם זה לא מקרי' אפלק"ש ויבאר בזה דברי הש"ס שבת דכ"ד עפ"י גמ' יומא ד"ו ע"ב ויחדש דזה יתלה אם הא דפבל"ת הוא הותרה או דחוי' ע"ש ותפוק רצון. אות (טז) יבאר דברי הירושלמי ריש פ' במה מדליקין דנשמע דאפילו להצית המדורה מעיו"ט נמי אסור בו שריפת קדשים ויתן טעם לשבח דהוא משום דשריפת קדשים אסור מגזיה"כ אבל אם הי' מטעם איסור מלאכה אז שפיר שרי יעוי"ש מלתא בטעמא ויבאר בזה דברי המכילתא פרשת בא עפ"י סברא נכונה שהעלה דבשבת איסור המלאכה הוא מפאת הפועל הואיל וכתי' כל מלאכה לא תעשו משא"כ ביו"ט דכתי' כל מלאכה לא יעשה שם הוי שפיר עצם המלאכה אסור יעוי"ש בפנים פלפלא חריפתא:
שער ב' בסוגי' דאפר כירה ש"ס ביצה ד"ח אות (א) יביא קו' עצומה על סוגית הגמ' שם עפ"י שיטת הריב"א הנודעת בתוס' חולין דקמ"א ע"א ד"ה ל"צ דאע"ג דאין עדל"ת ועשה מ"מ הל"ת מיהא נדחית יעוי"ש ויבאר אח"ז דיש חולקים בדעת ריב"א הלזאת ויחדש בסברא נכונה דזה יתלה ג"כ בהך ספק הנזכר אם עדל"ת הוא מטעם חומר העשה או הוא מפאת גזיה"כ שהל"ת לא נאמרה במקום עשה ויעמיס בזה כוונה נחמדה בהמשך לשון הש"ס ביצה הנ"ל עד סוה"ד ואכול דבש:
שער ג' בענין מ"ע שהז"ג אות (א') תירוץ נחמד לקו' הפנ"י והשעה"מ סי' מה' פסהמו"ק שתמהו על קו' התוס' דישרפו קדשים ביו"ט ע"י נשים דליכא גביהו העשה דיו"ט דהרי נשים אינן מחויבין כלל בעשה דשרפת קדשים כיון דאינו נוהג בלילה והוי מעשהז"ג ויתור' זה עפ"י סברא דקה ונחמדה לחלק בין הך מעשהז"ג ובין שארי מעשהז"ג כגון שופר ולולב ותפילין דשם הזמן גורם להם שיבואו כפי' רש"י ז"ל בש"ס קידושין שם משא"כ הכי דהעשה דשריפת קדשים רק לנתוקי הלאו דבל תותירו הוא דקאתי וזה החיוב שפיר מוטל עליו גם בלילה וע"כ לא הוי מעשהז"ג ע"ש עד סוף אות (ב) וינעם לך. אות (ג) יביא ראי' נפלאה מדברי הירושלמי פסחים פ"ח ה"א דעשה דתשביתו לא הוי מעשהז"ג וימתוק עוד זה שם בסברא נחמדה. אות (ד) יבאר החילוק בין מעשהז"ג ולהז"ג ויפרש הסמיכות בד' הקושיות שבגמ' שם דפריך למ"ד ש"כ הבכ"א מלמדין אמאי לא נילף ממצה והקהל לחייב נשים ותו מ"ע שלהז"ג נשים חייבות מנ"ל יעוי"ש עד סוף אות (ה) ויערב לחכך. אות (ו) ימתוק דעת הפנ"י שם שהעלה דבמצוה שאפשר לקיימה ע"י שליח אפי' מעשהז"ג נשים חייבות ויסביר זה עפ"י מ"ש הכלבו ס' ע"ג בטעמא דמעשהז"ג נשים פטורות שהוא משום דלא תיבטל מלהתעסק בצרכי בעלה שליח ויחדש עוד דעפ"י דברי הכלבו הלא מצות קידוש היום לא הוי מעשהז"ג הואיל והוא רק בדיבור יעוי"ש עד סוה"ד דברים נעימים. אות (ז) יביא דברי הרמב"ן שהביא מצות ביכורים בהדי מ"ע שאהז"ג ויביא בזה דברי התוס' פסחים דל"ח ע"ב ד"ה נאכלים דביכורים אינם מן החובות הקבוע להם זמן אף שאינם באין אלא מן העצרת ועד החג מ"מ הואיל וזמנן ארוך לא מקרי קבוע לו זמן ויביא עוד דברי הז"א מס' מגילה כ' ע"ב ד"ה ולודוי מעשר שהסביר לדעת הרמב"ן ז"ל הנ"ל דביכורים לאי הוי מעשהז"ג בסברא דקה ע"ש:
שער ד' ליקוטי אמרים בעניני בדיקה וביטול אות (א) מביא מחלוקת רש"י ותוס' בענין ביטול אם הוא בכלל תשביתו ויבאר זה שם. אות (ב) מביא מחלוקת הר"ן ריש פסחים והטור או"ח סי' תל"ד אם בעי' ביטול עם הבדיקה או סגי בבדיקה לחודי' ע"ש אות (ג) ביאור עצום בענין ביטול אם צריך להיות בלב שלם ויביא כל דעות הפוסקים ראשונים ואחרונים המדברים בזה ויבאר שם באות (ד) דזה יתלה בפלוגתא ר"י ור"ש אם חמץ לאחה"פ מותר בהנאה מה"ת ומיישב עפי"ז דעת הכל בו סי' מ"ח ודעת רבינו הרמב"ם ז"ל בחמץ ידוע לא מהני ביטול אשר הקש' עליו מש"ס פסחים (ו' ע"ב) דמוכח איפכא ולפי הנ"ל יתורץ כ"ז באופן נעים ע"ש:
אות (ה) מביא כמה קושיות בשם הפר"ח סי' תל"א שהקשה על דעת הכל בו הנ"ל דבחמץ ידוע לא מהני בישול ויפלס בזה שם דרך נכון ליישב כ"ז עפי"מ שהכריח מלשון הכל בו סי' הנ"ל ומיישב שם כל התמיהות אשר תפסו עליו בברור חיל ע"ש:
אות (ו) מביא קו' הקצוה"ח סי' רג"ע שהקשה לסברת הפוסקים דביטול הוא מטעם הפקר והפקר הרי הוא רק כנדר וכמ"ש הר"מ בפ"ב מה' נדרים הי"ד וא"כ הרי אכתי ברשות הבעלים קאי עכת"ק ויתירץ זה שם עפ"י סברא חדשה ונחמדה בענין משיכה קונה או מעות קונות שהוכיח שם בראיות ברורות דלמ"ד משיכה קונה בעי' קנין בגוף החפץ ולא מהני סילוק רשות בלבד אבל למ"ד מעות קונות שפיר מועיל סילוק רשות לחודי' ובזה מבואר שם כל השיטות לשיטתיהו בענין ביטול אם הוא מטעם הפקר ואם מועיל ביטול בחמץ ידוע הכל בביאור נחמד ומחודד ע"ש עד סוף אות (ז) ושמח לבך ומובאה כבר למעלה באות ב':
אות (ח) מבאר שיטת הטור או"ח סי' תל"א דחמץ שלא ביטלו עובר למפרע בב"י ומכריח שם עפ"י קו' הקצה"ח סי' רס"ב שהקשה אהא דלא מהני ביטול לאח"ז איסורו משום דאינו ברשותו דלמה לא מהני גילוי דעת למפרע. כהך דכלך אצל יפות דאמרי' אגמלמ"פ דתרומתו תרומה דביטול למפרע לא מהני אלא כשהוא בידו גם עכשיו לבטלה כהא דכלך אצל יפות דבידו גם עתה לתרום מן היפות ע"כ מהני גילוי דעת למפרע ע"ש סברא נחמדה. ובזה יתרץ שם קו' הב"א שהקשה לדעת הטור הנ"ל מהא דקפריך בגמ' וכי משכחה ליבטלה דהרי לפי"ד הטור הנ"ל בלא"ה יעבור בב"י למפרע ולא יועיל הביטול. ואולם לפי הנ"ל שפיר ניחא דכיון דלפי ההו"א שבגמ' דאפי' לאחז"א ג"כ ברשותו קאי לבטלה א"כ שוב שפיר מועיל הביטול למפרע כקו' הקצה"ח הנ"ל ע"כ שפיר פריך דליבטלה ולא יעבור בב"י למפרע ע"ש דברים משמחים לב מבין:
אות לט ביאור עצום ופלפלא חריפתא ביישוב המשך סוגי' הגמ' שם דהבודק צריך שיבטל עפ"י כל השיטות בהא דבדק ולא ביטל אי עובר למפרע בב"י וישוב לכמה קושיות ותמיהות עצומות הנופלות שם בסוגיות הגמ' הכל בדרך מרווח ומחודד ע"ש מביא עד סוף אות (יב) דברים יקרים ושבע מעדנים לנפשך:
אות (יג) מביא קו' הש"מ למס' ב"ק שהקשה בהא דאמר ר"א ב' דברים וכו' דאמאי לא חשיב נמי שור הנסקל שאינו ברשותו ומתרץ זה שם עפ"י סברא דקה לחלק בין חמץ לשור הנסקל דבשור הנסקל הוי ברשותו לענין אם בא אחר וקדם והרגו חייב לשלם לו שכר מצוה שחטף ממנו ובחמץ לא שייך זה ע"ש שהכריח זה בסברא ברורה ותמצא נחת אות (י"ד) ישוב שני לקו' הב"ח על הטור המובאה באות ח' הנ"ל ע"ד החידוד ע"ש צוף דבש:
שער (ה) בענין ל"ת הניתק לעשה אות (א) מביא מש"כ בחידושי מהר"ם דר"י סובר רק באונס שגירש דאין לוקין עליו דהוי לאו שקדמו עשה אבל בבא אל המקדש טמא מודה שחייב מלקות ויסבור זה שם בחילוק נחמד ע"ש אות (ב) יחדש בסברא ישרה דלאו שקדמו עשה אם לוקין עליו יתלה בספק הנודע ומובא ג"כ למעלה שער א' אות ט' אי עשה עדיפא בעצם מל"ת או לא ומעיר עוד שם בדבר החדש בהא דקאמר שם הש"ס וכי חשוב עשה יתירא דעת הר"ש אלגזי מובא בס' יד מלאכי כללי הש"ס אות שע"ח שלאו שאין לוקין עליו חמור' מלאו שלוקין ע"ש מלתא חדתא ועפי"ז הסגנון יפלס את דרכו הלאה בישוב דברי הגמ' במכות שם דר"י ור"ל אזדו לטעמיהו בענין קימו ולא קימו ובטלו ולא בטלו ויעמיס בזה שם סברא נכונה ע"ד החידוד וע"ש עד סוף אות (ג) אמרי נועם אות (ד) ביאור עצום ונפלא בחלוקת הענין ל"ת הנול"ע וכל נושאי' בבירור כל הדעות וחידושי הראשונים ואחרונים המשתרגים בענפי' ועוד פרחים ושושנים שונים בישוב כמה קושיות הנופלות בעניני' וע"ש עד סוף אות (ט') כי יהלו מאורי':
אות (י') מביא קו' עצומה בהא דקאמר הש"ס דמשכחת לה בטלו גבי אונס שגירש היכא דהדירה על דעת רבים דאמאי לא נימא דעשה דולו תהי' לאשה ידחה הל"ת ועשה דנדר שישנו בשאלה ותירץ דאין אומרין כאן עדל"ת משום דאי אמרה לא בעי' מי איפא לעשה כלל וכמו שתירצו שם התוס' גבי ל"ת ועשה דגרושה בד"ה ואם כהן מ"מ אי אמרה לא בעינא הרי שוב לא הוי בטלו בידים ויתרץ זה שם באות (יא) עפ"י סברא אחת קטנה וגדולה היא לכל מבין שהעלה דהא מלתא אי בעי' קימו או בטלו יתלה בדבר הספק הנודע אשר כבר מובא למעלה פעמים ושלש אי עשה יש לה עדיפות בעצם נגד ל"ת אם לא ויבנה בזה בית חדש שתרץ הקו' הנ"ל בהקדם מה שהעלה בס' ברוך טעם שער התערובות פ"ט דהא דכתבו התוס' בערובין דף ע"א ד"ה מתן דבעשה דפשיעה אין עדל"ת זהו רק אם ל"ת חמור מעשה אבל אם נאמר דעשה עדיפא מל"ת אז אפילו עשה דפשיעה דוחה ל"ת יע"ש סכינא חריפא:
אות (יב) יבאר סברת הבעהמא"ו שהעלה דאפי' לר' יוחנן דאית לי' קימו ולא קימו ג"כ לא מחייב אלא בגוונא דמשכחת לה בבטלו ויסביר זה עפ"י קו' חדשה שהעלה בסוגין דלר"י דאית לי' קימו מדוע ילקה בלא קימו דהא הוי לאו שאב"מ כיון דאין העבירה נגמרת רק אחר שלא קיים העשה ובהקדם דברי הה"מ פ"ג מה' שכירות ה"ב ע"ש דבר נחמד. אות (יג) מביא דברי רבינו המל"מ ז"ל פ"ג מה' ביאהמ"ק הכ"א שהאריך בענין התוס' דמס' שבועות די"ז ע"א ויבאר דבריו ז"ל במה שהם נובעים בסוגין עפ"י הנ"ל ובהצעת דברי הגי"וו כלל כ"ב שהוכיח משיטת הר"י בתוס' פסחים דכ"ט ע"ב ע"ש אות (יד) מבאר שיטת הרמב"ם ז"ל פי"ח מה' סנהדרין דלהנל"ע אינו עובר בלא קימו אלא כשאי אפשר עוד לקימו כגון באונס שמתה האשה וכדומה אבל כשבידו לקיימו לא לקי אפי' אם עדיין לא קימו וזהו דלא כשיטת רש"י ז"ל דס"ל דכל שהב"ד מזהירין אותו לקיים ולא קיים לקי ויבאר פלוגתתם עפי"ד הגי"וו ז"ל הנ"ל בדרך מרווח ע"ש ותמצא נועם אות (טו) ביאור דעת הרמב"ם ז"ל שפסק בפ"י מה' נערה דלאו שקדמו עשה נמי אין ל"ע עפ"י הסברת מחלקותו עם רש"י ז"ל המובאה באות הקדום באופן נעים ומעיר בתמיהא עצומה על דברי הצל"ח ביצה ד"ד ע"ב ויתרץ דברי רבינו ז"ל הללו באופן אחר עפ"י סברא נחמדה בלהנל"ע ע"ש מלתא דתתקבל אות (טז) ישוב לקו' הרמב"ן במלחמות שהקשה על דעת הבעהמא"ו ז"ל הנ"ל מהא דפריך הש"ס שם אהא דקאמר אנו אין לנו אלא זאת ועוד אחרת בשלמא למ"ד קימו וכו' והרי לפי"ד הבעהמא"ו ז"ל דאפי' למ"ד קימו ג"כ בעי' שיהי' משכחת בבטלו א"כ הרי אפי' למ"ד קימו ג"כ קשה קו' הש"ס ויתירץ זה באמצעות הסבר' הנזכרת באות י"ב שם בדרך נעים ע"ש ויסעד לבך. אות (יז) ישוב לקו' הגי"וו שהקשה דלר"י דס"ל בחולין דפ"א ע"א דהיכא דלא אתרו בי' חייב מלקות ולא מיפטר משום דקלב"מ א"כ מאי פריך הכא אליבא דר"י אי דקטלה לב"מ הרי משכחת דלא אתרו בי' על הקטלא ורק אתרו בי' על הלהנל"ע דכה"ג ל"ל לר"י קלב"מ ויתרץ זה שם בדרך פילפול עפ"י הספק הנודע אי מתנות עניים הוי כממון או כאיסור וע' בר"ן נדרים ז' ע"א ובס' החינוך מצוה רי"ח ובאמצעות הערה אחת מש"ס חולין דקל"ד ע"א דר"י ס"ל שם דספק לקט לקט כיחידאה הוא ע"ש שושנה נחמדה. אות (יח) מיישב דברי הרמב"ם ז"ל התמוהים שכ' שם די"ז ע"א בפי' המשנה דלר"י ל"ת הנל"ע ל"ע בדרך החידוד ע"ש השמטה עם פרפרת נאה ביישוב שינוי הלשון בהא דנקט ר"י במכות דט"ז כל לאו שיש בו מעשה לוקין עליו ובתמורה ד"ג ע"א נקט כל ל"ת שעשה בה מעשה וכו' ויעמיס בזה שם כונה נחמדה עפ"י הסברת דברי הבעהמא"ו באמצעות דעת הה"מ המובאים באות י"ב הנ"ל ע"ש ותפקחנה עיניך:
שער (ו) בסוגי' דחדש דמס' קידושין דל"ז ע"א אות (א) יסתפק בהא דקתני במתני' שני דינים א' דכל שהוא חובת קרקע אינו נוהג אלא בא"י וב' דחובת הגוף נוהג בין בא"י ובין בחו"ל הי מנייהו קאתי' לרבותא ויבאר בזה שם באות (ב' וג') השינויים דאיתא בסוגין בין הש"ס דידן והירו' בדרך מרווח אות (ד) כלל חדש בענין סתם ואח"כ מחלוקת ע"ש אות (ה) חקירה בענין חובת קרקע מה איכותו ואם חדש הוא ג"כ בכלל ח"ק ויבאר זה ביאור עצום בהמשך איזה גרגרים בהא דעצם היום מתיר או הקרבת העומר מתיר דש"ס ר"ה דל"א ודיבור בענין חדש אם נוהג בחו"ל ע"ש עד סוף אות ח' ואל תמנע ממך טוב אות (ט) מחדש דהא דאמרי' במצה של חדש עדל"ת יתלה בהא דפליגי בפסחים דל"ח אי בעינן מצה הראויה לשבעה ע"ש אות (י) ישוב בכמה גוונין לקו' הרי"ם דאיך נאמר במצה ש"ת עדל"ת הלוא א"א לצמצם ע"ש ע"ס אות י"ג כי נעמו דבריו:
אות (יד) יכריח מש"ס שבת דקל"ה ע"א דר"י אית לי' ספיקא דאו' מה"ת לחומרא ומבאר לדעת הר"ש פ"א דמס' חלה דבשעה שנכנסו לא"י נאסרו כל התבואות אפי' משל אשתקד ויתרץ בזה קו' הלח"מ המובאה למעלה שם באות ה' בדרך החידוד ע"ש ע"ס אות ט"ו מלם יקרים. אות (טז) פלפול נחמד בישוב ס' הג"מ ובביאור דעות הראשונים ומפרשים המסתברים לענינא ע"ש ע"ש אות כ' וינעם לך אות (כא) עצה נפלאה בישוב הרי"ם שהקשה איך יכולים הרבנן לתקן במצוה התלוי' בארץ שיהא נוהג בחו"ל דהרי הו' נגד דאו' ומיישב זה עפי"מ שנודע דאסורי החכמים נובעים רק מכח הלאו דלא תסור וזה הרי הוא חובת הגוף וא"כ הרי שפיר מיד כשחכז"ל אסרו לדבר התלוי בארץ אפי' בחו"ל הרי שוב נעשה מחובת קרקע חובת הגוף ושוב שפיר אסור ולא הוי נגד התורה ע"ש מילין דנהירין:
חלק ב' בעניני חזקות שער (א) אות (א) ביאור ענין חזקה התלוי' בדבר אחר אם אזלי' בתר חזקת המסבב או המסובב ויביא דברי הריטב"א קידושין ע"ט ע"א וערובין דל"ו ע"א ודברי התוס' רי"ד מס' קידושין ע"א ע"ש: אות (ב) יביא דברי המהר"ם מס' נדה שהעלה דחזקה שלא הית' מבוררת אפי' שעה אחת לא הוי חזקה ויבאר זה שם ביאור מספיק ע"ש אות (ד) יביא דברי הט"ז יו"ד סי' א' ס"ק ו' דמוכח מדברי' ג"כ דאזלי' בתר חזקת המסבב ויבאר זה ג"כ ע"ש ע"ס אות (ה) ע"פ שהעלה שם דבמקוה שנמדד איכא תרי ריעותא יעוי"ש אות (ו) פילפול נחמד בדברי הטו"ז המובאים למעלה אות ד' ע"ש דברים ברורים:
שער (ב) בענין חזקה דאתרע אות (א) יבאר דבחזקה מצינו תרי ריעותא האחד היא כגון שנשתנה הדבר מן מצבו הקדום בבירור וגורם ריעותא להסתפק בחזקה הקודמת והאופן הב' כגון שאתרע איזה שינוי בדבר מה שאנו מסופקין בו מכאן ולהלן אם באמת נשתנה או לא ע"ש אות (ב) ביאור דברי המהרי"ט ח"ב ליו"ד ודברי אמת בקונטרס דברי סופרים סי' ב' בענין הנושא הנ"ל מחזקה דאתרע אות (ג) יבאר דכל חזקה שנשתנה עכשיו ממה שהי' מעיקרא מקרי חזקה דהשתא ריעותא לגבי חזקה דמעיקרא ע"ש ע"ס אות (ד) בטוב טעם ודעת אות (ה) יבאר ענין חזקה דאיתרע במה שנראה מדעת הרמב"ם ז"ל ויביא כל דעות הראשונים המסתעפים לזה ויפלו על מוסרי הסברא והבירור בענין חזקה שאתרע מפאת הטבע פלפלא חריפתא בסוגית הש"ס נדה דע"א ע"ש ע"ס השער מטעמים כאשר אהב נפשך:
שער (ג) מענין חזקה דהשתא נגד חזקה דמעיקרא אות (א) יביא מקור חזדה"ש ממתני' דמס' מקוואות פ"ב מ"ב ויבאר טעמה דהיא אתי' מכח חזקה דמעיקרא דכמו בחדמ"ע הסברא היא דכל דבר עומד במצבו ואינו משתנה ע"ש גם בחזר"ה אמרי' דמעיקרא ג"כ הי' ככה ולא נשתנה הדבר איפוא מענינו הקדום ויבאר בזה שם באות (ב) דחזרה"ש ל"מ נגד חזדמ"ע בסברה ברורה ויכריח אח"כ שם דזהו רק כשהחדה"ש אינו מטיל ספק ואינו מגרע בחשדמ"ע למפרע והכריח זה עפי"מ שהעלה שם בסברה דקה וראיות ברורות דחזקה שנשתנה מאחרי' לזמן השתנותו כל מה דאפשר ע"ש דבריו עד אות (ו) כי נעמו אות (ז) יבאר סוגית הש"ס חולין ד"י ע"א פלוגתא דר"ה ור"ח בשוחט בסכין ונמצאת פגימה וכל השיטות המדוברים בה ויבאר שם קו' התוס' אות (ט) שהקשו אהא דקאמר הש"ס שם סכין אתרעא בהמה לא איתרעא דמה לי ריעותא דסכין או דבהמה ויתרץ זה שם בדרך החידוד עפ"י סברא אחת נחמדה שהעלה דמחזיקין מאיסור לאיסור יתלה בהא אי אמרי' כל ענין החזקה מסברא או הוא מגזיה"כ ע"ש ע"ס השער עד שיאורו עיניך:
שער (ד) ביאור עצום ונפלא ביישוב כמה תמיהות גדולות מספרי ראשונים ואחרונים בסוגי' דקדשה אבי' בדרך וקדשה עצמה בעיר קידושין דע"ט ע"א ובירור כל השיטות בחזקה שנשתנה הנוגעים בהמשך הסוגי' ההוא להעמידה על קטבה על אשיות הסברא והחידוד ויביא דברי התורת חיים סי' י"ב בענין חזקה דאיתרעה ויעיר שם באומר הבא מן החדש להראות כי סברתו הנזכרות שם היא מחלוקת רש"י והראשונים בש"ס קידושין דע"א וישא פרי טוב וניצה פורחת ממ"ש בס' זבד טוב ס"ק ק"א מילתא חדתא ע"ש ע"ס השער מלא צנא דדובשא:
שער (ה) מענין סמוך מיעוטא לחזקה אות (א) יבאר פלוגתת ר"מ ורבנן מס' טהרות פ"ג מ"ק בתנוק שנמצא בצד העיסה ויבאר דעת רבנן אי ס"ל דסמוך מיעוטא לחזקה לא חשיבא כלל נגד הרוב ורק הכא הוא דאינו מטמאתו בוודאי משום דהרוב של רוב תינוקת מטפחין הוא גרוע או דגם המה מודים דאמרי' סמוך וכו' לגרע הרוב דלא ליהוו וודאי ורק בהך עיסה סוברים דתולין משום דס"ל דלא הוי עכ"פ כפלגא ופלגא כמו שסובר ר"מ ורק דהרוב עדיף עכ"פ מן המיעוט והחזקה וע"כ תולין ע"ש ביאור עצום ורב ויבאר בזה שם אות (ג) סתירת דעת הרמב"ם ז"ל דגבי בכור בש"ס בכורות ד"כ ע"ג ס"ל דחלב פוטר ול"ל סמוך מיעוטא שחולבות ואינן יולדות לחזקת הבהמה שלא נפטרה רחמה וגבי מי שהלך בעלה וצרתה למדה"י דש"ס יבמות דקי"ט פסק בפ"ג מה' יבום כמתני' דלא תנשא ולא תתיבם ואית לי' סמוך וכו' ע"ש כי היא תמיהא עצומה לכאורה ויתרץ זה שם בתלת גוונא האופן הראשון כ' לחלק דשם בהך בוכרא הרוב והחזקה מתנגדים זל"ז בגוף אחד וע"כ ס"ל לרבינו ז"ל דבכה"ג אין בכח החזקה להצטרף בהדי מיעוט משא"כ בנידון דיבמות יעוי"ש שהסביר זה הדק היטב ושנית כ' לחלק דשם ביבמות המיעוט עדיף יותר מפאת שאנו מסלקין אותו מן הרוב עצמו יעוי"ש סברא דקה ושלישית תירץ הקו' הנ"ל בדעת הרמב"ם ז"ל פ"ש החידוד והעמקות עפ"ז שהעלה שם דאם רוב הוי מפאת הסברא ולא מגזיה"כ אזי לא אמרי' סמוך וכו' משום דהרוב הוא לעולם המסבב והחזקה עם המיעוט הם המסובבים וכה"ג המסבב עדיף ע"ש שהכריח זה בראי' נפלאה מדברי המשמרת הבית בית ראשון שער א' ועפ"ז מישב הקו' הנ"ל בעצה נפלאה בהצעת דברי השעה"מ ה' טומאת מת שהקשה בהא דילפי' מרישא של עולה דאזלי' ב"ר דדילמא הוא משום דמוקמינן לה בחזקת היתר דבהמה במעי אמה לא פסלה בטריפה יעו"ש ע"כ השמר דברים חדשים:
שער (ו) מענין אי הולכין בממון אחה"ר אות (א) יפתח בביאור ענין א"ה במאחה"ר אם הוא מה"ת מן הכתוב מי בעל דברים יגיש עליהם וע' ש"ס ב"ק מ"ו ע"ב או הוא מדרבנן מפאת הטעם שכתבו התוס' ב"ק כ"ז ע"ב ד"ה קמ"ל דאמרי' סמוך מיעוטא לחזקה ויבאר אח"כ דלפי הן טעמא דהתוס' לא אמרי' הא דא"ה במאחה"ר אלא כשהספק נולד בגוף הממון אבל כשהספק נולד בדבר אחר אז שפיר הואחה"ר ויבאר בזה שם דברי הב"ש אה"ע סי' ר' ס"ק נ"ו בענין מצא תינוק מושלך בעיר דש"ס כתובות ספ"ק בדרך נחמד:
אות (ז) יסתפק בהא דקי"ל כשמואל במוכר שור ונמצא נגח אי זהו דווקא כשהמוכר טוען ברי או אפי' כשטוען שמא ויבאר זה שם ביאור עצום וכבד ע"ש עש השער ושמח לבך:
שער (ז) בסוגי' דסימנים אות (א) פתח בגדולים בהצעת דברי הקצה"ח דהספק על הסימנים אי הם דאו' או דרבנן הא על ב' דרכים ויבאר זה שם אות (ד) חקירה נפלאה בסברה עמוקה אם סימנים הם מפאת רוב אם לא ויבאר דזה יתלה במה שכבר נזכר למעלה שניים ושלישים אז יוב וחזקה הוא מפאת הסברא או מגזיה"כ ועפי"ז יסולה ות דרכו הלאה ליישב בזה קו' הנוב"י מהד"ק לאה"ע סי' מ"ג על שיטת הריב"ש סי' שע"ד דבכל עדות אשה שמ יש תרי חזקות ויביא בזה שם מילין יקירין בביאור כל השיטות ודעות הראשונים ואחרונים המשתרגים על עני הסוגר הזאת ושלוחותי' וע"ש ע"ס השער ותמצא דודאים בשדה:
שער (ח) בענין ע"א נאמן באיסורין אות (א) יתחיל בהבאת דעות הפוסקים בענין מקור דין זה דע"א נאמן באיסורין ויבאר אח"כ באות (ב) דאי נאמר משואיל"י הוא מה"ת אזי ש נאמן באיסורין אפי' נגד חזקה ויעיר בזה שם בקוש נפלאה בהא דקאמר לי' ר' אסי לר' אמי גבי עובדא דנטמאו טהרותיך רבי אתה אומר כן ועמדו בזה בתוס' ב"ב דל"ד ד"ה הוי יתיב מדוע קרי לי' רבי ויפרש זה שם בדרך צחות עפ"י הערה אחת מש"ס שבועות דמ"ז ע' וע"ש ע"ס השער שדה תפוחים:
חלק ג' בענין יאוש וש"ר שער א' אות (א) יבאר מה הוא הדין בשינוי גרוע ויכריח כי זה יתלה באם נאמר כ"מ דא"ר ל"ת אע"מ בסברא נחמדה סולת ועשאו חיטים מהו דינו ויוסיף דעת בהסברת הטעם דהך מלתא דשינוי קונה עפ"י כל הדעות והשיטות המדוברים בזה ביאור זלא ע"ש ע"ס השער ושמח לבך:
שער (ב) יבאר ספיקו של רבה בש"ס ב"ק דס"ו בהא דיאוש קונה ולמה זה הצריך להקדים הא דשינוי קונה בסברא ברורה בברור חיל ויוסיף אח"כ מים ויוסף סולת ביישוב כמה קושיות עצומות מגדולי הראשונים והאחרונים בהא דקרבנו ולא הגזול ע"ד החידוד והפלפול וע"ש ע"ש השער מילים יקרים מפנינים:
שער (ג) ביאור הדין דיאוש ושנוי רשות אות (א) פתחו שערים בהסבר כל השיטות הנוגעות בהך ענינא דיאוש ושנוי רשות ויביא קו' הפנ"י לשיטת הפוסקים דאפי' בשינוי רשות צריך להחזיר הדמים דאמאי לא נילף מק"ו מיורש דיהי' פטור מתשלומין וירבה בזה ביאור עצום בישוב הקו' הלזאת ע"ש ע"ס השער סגולת כל כלי חמדה:
שער (ד) ביאור נעלה ונשגב בבירור כל השיטות והדעות במחלוקת ר"ש ורבנן בענין סתם גניבה יאוש בעלים וסתם גזילה יאב"ע ובהסברת טעם הרמב"ם שפוסק דהלוקח צריך להחזיר הדמים בסברא ברורה וע' ע"ס השער ותמצא נועם:
שער (ה) בסוגי' דחטאת גזולה מס' גיטין נ"ה ע"א אות (א) יתחיל בביאור דעות הר"ת והר"י בסוגי' ההיא ויבאר דהם פליגי בתרתי דלדעת ר"ת אם נאמר דיאוש ל"ק לא חל ההקדש אע"ג דבהקדש איכא שינוי השם ועוד יצמח לשיטתו דאע"ג דקני לי' מקודם נמי הוי מהב"ע ולשיטת ר"י חל ההקדש אחר יאוש משום שינוי השם ואם קני מקודם לא הוי מהב"ע ויבאר זה שם ביאור אמיץ על מוסדי הסברא והבקיאות הנפלא וע"ש ע"ס השער כתם פז שער (ו) בסוגי' דאונכרי אות (א) ביאור עצום בהמשך הסוגי' לשיטת רש"י שפי' דגזלו ארעא מישראל נינהו ויבואר מספיק בענין נשתקע שם הבעלים אם מהני יאוש בקרקע ע"ש ע"ס השער ותתן מעדנים לנפשך:
שער (ז) בסוגי' דסוכה גזולה שם דל"א פ"א אות (א) יבאר החילוק בין שאולה לגזולה עפי"מ דקי"ל דבגזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדישו ע"ש סברא נחמדה לנפש אח"כ בנעימות לדברי האי סבתא דקאמרה לר"נ אתתא דהו"ל לגבי' תלת מאה ותמני סרי עבדי וכו' ע"ש ע"ס השער דברי חן ודעת:
שער (ח) סוגי' דקדשה בגזל מס' קידושין נ"ב ע"א אות (א) פתח בשמעתתא בביאור דברי רש"י ז"ל שם שכ' דבפירות שביעית הי' ס"ד דלאו ממונא דזוכה היא ויביא אח"כ קו' האחרונים בסוגין דאמאי הועילו הקידושין כיון דאיירי ע"י שליח ואשלד"ע ויתיר זה עפ"מ שהעלה שם בסברא ברורה וראיות נכוחות דשלד"ע לא אמרי' אלא רק כשהעבירה נגמרת מיד ויבאר אח"ז דין קדשה בגזל מהו דינו בכל תנאיו בין קודם יאוש ובין שאח"י בביאור כל הדעות בזה ובביאור דעת הירושלמי בסוגין וע"ש ע"ס השער מילי מעליותא:
חלק ד מענין שיעבודא דאורייתא וכל אבזרייהו:
שער (א) אות (א) יפתח בשערי בינה בברור הענין של"ד אם הוא רק מן הלקוחות או אסי' מני' דידי' ואם הוא רק כשלא שיעבוד בפירוש ויבאר זה שם עפי"ד הריטב"א קידושין די"ג ע"ב שכ' בטעמא דמ"ר של"ד שהוא משום דאין הקנאה לחצאין ע"ש ויבאר זה שם דברי הרמב"ם ז"ל פי"א מה' בכורים ה"כ ע"ש דבר נחמד ואח"ז יבאר הא דש"ד אם הוא מפאת קנין שקונה המלוה בנכסי הלוה אי הוא רק מפאת ערבות שנכסי הלוה ערבים לו ויבאר שעפ"י הספק הלזה דין יש לפשוט הנפק"מ בין שיעבוד בפירוש ושלא בפירוש ובין מן הלקוחות או מני' דידי' דבין מטלטלי למקרקעי ובין מלוה בשטר למע"פ ע"ש מילין דנהירין ועל מוסדי הדברים העלו וסקול את המסילה לדרכו ביישוב כל הקושיות והדקדוקים הנופלים שם בהמשך סוגית הגמ' ע"ד החדוד בנעימות רב וע"ש ע"ס השער ותעלוזנה כליותיך:
שער (ב) ביאור עצום בסוגי' דהרהינו ש"ס פסחים ד"ל ודל"א ויתחיל בישוב קו' הראש יוסף דאמאי נקיט רק במשנה הדין דלאחה"פ ואילו בפסח גופי' אי עובר בב"י אי לאו לא זכר כלל תנא דמתני' ע"ש שהתיר קו' זו עפי"ד השאג"א סי' ע"ש הערה נחמדה ויפלס את דרכו הלאה בהצעת שיטות הפוסקים וחילוקי דינים השניים בסוגי' זו גם יבאר דבריהם ז"ל בברור חיל על מוסדי הסברא והפילפול ואף גם ירבה בברור הענין דלמפרע הוא גובה ויבאר בטוב טעם ודעת להמשך חלוגתת הגמ' עפ"י שיטת הרמב"ם והבעל העיטור ז"ל ועלה נא על מסילת השדה וע"ש ע"ס השער כי סוללה המסילה: שער (ג) בענין מסדרין לבע"ח ש"ס ב"מ דקי"ג וקי"ד ויבאר בזה בדעתא צילותא כיומא דאיסתנא וג' מל"ת וג' מ"ע המסתעפים בענין הלזה הלוא המה הג' מל"ת א' שלא ליכנס לבית הלוה למשכנו ב' שלא לחבול בעד אלמנה ג' שלא לחבול כלי אוכל נפש והג' מ"ע הם העשין דהשב תשיב וכמבואר כ"ז בר"מ ס"א ופ"ג מה' מלוה ובש"ע סי' צ"ז ובס' החינוך ממצוה תקפ"ג עד מצוה תקצ"א יעו"ש ויבאר בזה כל השיטות והדעות שהעלו קמאי דקמאי ואחרוני הוראה הכל בדרך הסברא והפלפול בנעימות גדול וע"ש ע"ס השער כי לו תבואה. חלק ד' בענינים שונים השייכים בקיום המצות מצוה ד' טהורה עומדת לעד:
שער א' בסוגי' דמצוות אין מבטל זא"ז פסחים דקט"ו ע"א יבוא קו' החק יעקב סי' תע"ה ס"ק י' שהביא להקשות בשם ס' בית הלל על הטור שפסק ביו"ד סי' צ"ח כר"ל דאסורים מבטלים זא"ז ע"ש הקשה אדם קשה כברזל והנה מביא שם להתיר הקו' הלזו עפ"י מה שהעלה שם בדרך החידוד דלר"ל שסובר ח"ש מותר מה"ת ע"כ צ"ל בדעת הלל שהי' כורך מצה ומרור שהוא משום דמצוות אין מבטלין זא"ז ע"ש כי חומה היא נבנה עלי' טירת כסף גם יגבור שם אח"ז בחילא דאורייתא לבאר הטעמים בהא דמצוות אמבזא"ז וע"ש ע"ס השער דברים נחמדים ומחודדים:
שער ב' ביאור בסוגי' עצום ורב דמצוות צריכות כוונה ר"ה דכ"ח ע"א ובירור כל השיטות והדעות בהמשך סוגית הש"ס דהתם גם עין עמקות בעמק של הלכה וישוב נחמד לכמה קושיות גדולי הראשונים והאחרונים בסוגי' ההוא הכל בדרך החידוד ע"ש ע"ס השער אמרי נועם:
שער (ג) בסוגי' דמצוות לאו להנות ניתנו בש"ס ר"ה דף הנ"ל והשער הלזה יחולק לחלקים שונים יבוא דעות חילוקים וסברות בענין מלל"נ וע"ש ע"ס השער אוצר בלום:
שער (ד) הה יפרד והי' לארבעה ראשים בסוגי' דמצוה הב"ע מס' סוכה ל' ע"א ועוד בדוכתין טובא בש"ס. א' יבאר סוגית הגמ' ההוא ב' יבאר הטעמים בהא דמהב"ע פסול ג' ביאור עצום או בשוגג נמי שייך מהב"ע (ד) ליקוט ועובד שיטת הפוסקים בהא דמהב"ע וכל אבזרייהו ע"ש ע"ס השער מילי דנהרין:
חלק ששי בעין תערובות שער (א) בסוגי' דחמץ בזמנו שם פסחים ז"ל ראשית יבאר כסברת מחלוקת רב ושמואל דסוגי' ההוא ויביא בזה דברי הרמב"ם ז"ל פ"ו מה' מאכלות אסורות שכ' בטעמא דחמץ בפסח במשהו הוא משום דהוי דשיל"מ ויבאר זה שם ביאור עצום ע"ד החידוד אם חב"פ הוי דשיל"מ אז לא ויציע בזה שם קו' הרי"ם שהקשה דאיך יצויר שיהי' בתערובת חמץ במצה קירוב מינים כיון שזה חמץ וזה מצה ויתיר זה שם ג"כ ע"ז הפילפול ובזה יבאר שם כמה קושיות וחמיהות עצומות בסוגית הגמ' ע"ס ע"ש השער ותרווה נחת:
שער (ב) בסוגי' דהמל"א ש"ס נזיר ול"ו ופסחים דמ"ד יבוא קו' התוס' נזיר ד' הנ"ל ד"ה א"ה שהקשו שם דלאביי נמי דס"ל משום המליא אמאי פליגי רבנן עלי' דר"א בכותח הבבלי ע"ש ותרץ זה בדרך החידוד עפ"מ שהעלה שם דבאיסור גברא ל"ש המלא"פ ובהצעת דברי הרמב"ם שהסברתי טעמא דהמלא"ס בסברא חדשה וע"ש ע"ס השער ביאור כל הסוגי' דהתם על מוסדי הסברא והחידוד ושמח לבך:
שער (ג) בסוגי' דזוז"ג פסחים כ"ו ע"ב וע"ז מ"ח ע"ב ועוד בכ"ד והנה השיר הלזה יפרד לפלגות ראשית בהבאת כל המקומות המדברים בענין זוז"ג ושנית יבאר הכללים איזה הנקרא זוז"ג ויפרט זה בפרטים שונים כמה שהובא ביד מלאכי דינים סי' רט"ו בתוספת נופך של כסף גם יבאר אח"כ שיטת הפוסקים בהא דשבח עצים בפת בפסחים שם ובאר אח"ז דעת המהרש"א דל דס"ל דאפי' בשבעב"פ נו אמרי' זוז"ג ויחדש בזה שם אח"כ חידושים נפלאים בסוגית והמשך הגמ' דפסחים ע"ש ע"ס השער ויערב לחכך: שער (ד) ביאור עצים ופלא בענין קבוע דקי"ל בכ"ד דכמחצה על מחצה דמי ויבאר באיזה מיעוט אמרי' קבוע לבטל חשיבות הרוב ודיש מיעוט דל"ש לומר קבוע לבטל חשיבות הרוב ע"ש ע"ס השער ביאור מספיק בכל השיטות והמקומות ומשתרגים בענין הזה על גדות ים התלמוד:
שער (ה) בסוגי' דמשיכה ב"מ מ"ז ע"ב ויבאר שיטות הפסוקים אם בדבר שלא קנה רק מדרבנן אם הוי קנין גמור אפי' למלתא דאורייתא ויבאר דעת הרמב"ם ז"ל וה ושארי הפוסקים ויוסיף אח"כ סולת ויוסיף מים בורור ענין מעות קונות או משיכה קונה ויסדר בזה שראח"כ שיטות הפוסקים בענין משיכה קונה ובענין מי שפרע וע"ש ע"ס השער דברים משמחים לב משכיל:
שער (ו) בנין קנין ד' אמות וביאור הסוגי' דחצר מס' ב"מ די' ודי"א וגיטין ריש פ' הזורק ויבאר בזה כל שיטות הפוסקים ומהו דין ד' אמות לענין גיטין בצירוף הביאור בדבריהם ז"ל ע"ש החידוד ושמעתתא דמשיכה בחידודים נפלאים בפ' השוכר את הפועל וע"ש ע"ס השער ותשבע מעדנים: חלק שביעי בענין שליחות שער (ו) בסוגי' דקידושין דמ"א ע"א ויבאר בזה שם באור עצום אם שליחות הוא מצד הסברא או נגד הסברא וימשוך אח"כ בשמעתתא לבאר הסוגי' דגנב וטא ביוה"כ ויבאר בזה שם שיטת הרי"ף והרא"ש בהסוגי' הוא על מוסדי הסברא והפילפול עם תוספת נופך בחידושי הסוגי' וישוב כמה תמיהות עצומות עד החידוד ע"ש ע"כ השער וינעם לך: שער ב' בסוגי' דרנ"ח בה"ק ש"ס כתובות ד"ל ע"א ובכ"מ בש"ס ויבאר ראשית איזה חילוקי דינים וכללים בהך ענינא דקילב"מ ע"ש חדשות ותעלומות ואח"כ יפלס את דרכו בישוב המשך הסוגי' דהתם ע"כ החידוד ויבאר אח"כ כללא דמיתה לזה ותשלומין לזה ונוסיף אח"ז לבאר ביאור עצום בענין קלב"מ אם עושה קנין או דרק פטור מתשלומין גם יבאר אי בעי' בקלב"מ שיהי' חיוב מיתה ממש בשעת חלות התשלומין ויבאר אח"כ עוד הספק הנ"ל אי קלב"מ עושה קנין בעצם החפץ ובזה ימשוך מלתא בענין גונב כיס בשבת ומגרר ויוצא ואח"כ יתחיל בביאור ענין אתי דיבור ומבטל דיבור ומבאר זה שם ביאור מספיק ע"ד החידוד בנעימות רב ע"ש ע"כ השער דברים מאירים ומשמחים:
שער (ג) שמיני ביאור נפלא בעניני תנאים ויבאר שיטת הגאונים דבמעכשיו א"צ לדיני תנאים בהמשך סוגית הגמ' במס' קידושין וביאור עצום בענין תנאי שאפשר לקיימו ע"ש ע"כ השער שדה ברוכה ודשנה נושאת כל פרי חמדה הנותנים ריח ונודפים ניחוח כיין הרקח:
קונטרוס נוסף נקוב בשם שירי מצוה והוא סתימה לסוגי' דטעה בדבר מצוה ש"ס פסחים ע"ב ומס' שבת קל"ז ע"א ומס' סוכה מ"ב ע"ש דברים נחמדים: מפתחות לתבואות השדה בקצרה חלק א' שער א' עדל"ת:
שער ב' סוגי' דאפר כירה שער ג' מ"ע שהז"ג שער ד' בדיקה וביטול שער ה' ל"ת הנל"ע:
שער ו' סוגי' דחדש:
חלק ב' בעניני חזקות. ש"א חזקת המסבב ש"ב חזקה דאתרע. ש"ג בענין חזקה דהשתא. ש"ד בסוגי' דקדשה אבי' בדרך. ש"ה סמוך מיעוטא לחזקה. ש"ו אם הולכין בממון אחה"ר. ש"ז בסוגי' דסימנים ש"ת ע"א נאמן באיסורין:
חלק ג' בענין יאוש וש"ר ובירור הענינים השייכים לה עד שער ו'. ש"ו בסוגי' דאוונכרי. ש"ז בסוגי' דסוכה גזולה:
שער ח' בסוגי' דקדשה בגזל:
חלק ד' ושער א' בענין שיעבודא דאורייתא:
שער ב' בסוגי' דהרהינו ש"ג בענין מסדרין לבע"ח:
חלק ה' שערי המצות שער א' מצוות אין מבטלן זא"ז ש"ב מצ"כ. ש"ג מצוות לל"נ:
שער ד' מהב"ע חלק ו' תערובות שער א' חמץ בזמנו ש"ב המל"א ש"ג זוז"ג. ש"ד קבוע ש"ה משיכה קנה:
חלק ז' שער קניינים:
שער א' בסוגי' דמשיכה ש"ב בסוגי' דחצר. ש"ג בפרק השוכר את הפועל במס' ע"א ונטפל שם סוגי' דריח' מלתא חלק ח' שליחות ש"א סוגי' דקידושין ש"ב סוגי' דרנ"מ בה"ק בקלב"מ ש"ג עניני תנאים:
קונטרס שירי מצוה חם ונשלם לוח המפתחות: