אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ה · נד)

נג)

אמנם מה שהשמיט הרמב"ם זה הדין לכאורה צ"ע. אבל באמת לדעתי מרמז זה רבינו בדינו שכתב או יו"ט של עצרת שחל להיות בשני או בחמישי. והוא דהק"ע שם בירושלמי כתב בהא דמסיים שם הירושלמי א"ר יוחנן עצרת יש לה תשלומין כל שבעה. א"כ ממילא שייך לכל המשמרות. וכיון דהרמב"ם פוסק דעצרת יש לה תשלומין כל ז' לא אצטריך לאשמעינן זה הדין דמלתא דפשיטא הוא עי"ש וכן כתב המנחת חנוך דלאו דוקא יום טבוח העורות שייך לכל המשמרות אלא כל ימי ז' התשלומין עי"ש א"כ לפ"ז הוא ממש דינו של רבינו שכתב או יו"ט של עצרת שחל להיות בשני או בחמישי "אין הכוונה דהיום הראשון הי' חל בחמישי אלא הכוונה הוא יו"ט האחרון היינו בגמר התשלומין. וכמו שכתב ביו"ט של פסח או סוכות שחל ביום שני היינו יו"ט הראשון ויום החמישי בשחל יו"ט אחרון. ה"נ דינו של עצרת הוא ג"כ כנ"ל כיון דעצרת יש לו תשלומין כל ז' וכל ימי התשלומין מקרי הכל חג שכל המשמרות שוין בו בחלוקה וה"ה בהקרבה. דכיון דיש להם חלק בהחלקה ממילא יש להם חלק בהקרבה דהא החלוקה תלי בהקרבה וכמ"ש לעיל באות נ"ב וא"כ נמצאים גם כל ימי התשלומין של עצרת כהנים מכל המשמרות בביהמ"ק וא"כ ממילא מתעצלים בהני המשמר של אותה השבוע לבא. ודמי ממש החג של עצרת כמו החג של פסח וסוכות. וכמו שפי' רבינו טעמו בחג של פסח וסוכות ה"ה גם בעצרת. דלענין המשמרות שוין כולם. וכמו באלו החגים יש ז' ימים ה"נ בעצרת. (והא דכתב רבינו ומשמר הנכנס נוטל שתים שהקשה הלח"מ הלא לדעת רבינו משמר המתעכב משכחת אף במשמר היוצא ואיך הזכיר רק משמר הנכנס וכתב משום עצרת נקט משמר הנכנס משום דבעצרת משמר המתעכב הוא לעולם במשמר הנכנס. ולפמ"ש הלא גם בעצרת שייך במשמר המתעכב משמר היוצא. היינו כשכלה יום השביעי מהתשלומין ביום ה' וכמו בשארי החג. אבל באמת כוונת הרמב"ם מ"ש ומשמר הנכנס נוטל שתים הוא לרבותא אם כי הוא משמר הנכנס וחובת עבודה מוטל עליו בכ"ז אין נוטל רק שתים כיון שהוא משמר המתעכב במכש"כ אם משמר המתעכב הוא משמר היוצא] ולדעתי דבר ברור דבשבת שבתוך ז' ימי התשלומין כל המשמרות הנמצאות שמה יש לכולם חלק בלחה"פ כמו חלוק העורות:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה