אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ה · נב)

נא)

אמנם לדעתי העניה הוא כוונה אחרת בדברי רבינו בהא שכתב "או יו"ט של עצרת שחל להיות בשני או בחמישי" והוא דהמל"מ בפ"ד מכלי המקדש כתב וז"ל בירושלמי פ"ב דחגיגה הל"ד היכא דחל יום טבוח אחר השבת עורות של מי ר' טבי בשם ר' יאשיה אתפלגון ר"י ורשב"ל ר"י אומר של כל המשמרות. רשב"ל אומר של אותו משמר עכ"ל הירושלמי ולא ידעתי למה השמיט רבנו דין זה וגם על הירושלמי קשה למה נקטו האיבעיא בעורות ולא נקטו סתם העבודה של מי עכ"ל המל"מ. והנה קושיתו שהקשה למה לא נקטו סתם העבודה של מי. לדעתי לית כאן קושיא. דבאמת קושיא כזה יש לנו להקשות על רש"י בסוכה נ"ה ב' במתני' שלשה פרקים בשנה היה כל המשמרות שוות באימורי הרגלים ובחלוק לחה"פ ופירש"י ז"ל באימורי הרגלים בעורות של עולה ובחזה ושוק של שלמי חגיגה. וכן שם בגמ' במה שאמר ברגלים בחלוק קרבנות האמור ברגלים הראוין להתחלק כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה ועורות של עולות ראיה ומוספי צבור ושעירי חטאות עכ"ל רש"י. ולכאורה קשה למה תפס רש"י רק החלוקה שהן שוין ולא פירש עיקר הדבר שהן שוין בהקרבה. דהא מה ששוים בחלוקה לא כתיב בקרא ברגלים. ורק דבקרא כתיב ובא בכל אות נפשו ושרת להורות דברגלים כולן שוין בעבודה. א"כ ממילא שוים בחלוקה. כמבואר שם בגמ' מניין שכל המשמרות שוין בחלוק לחה"פ ת"ל חלק כחלק יאכלו ומאי אכילה אי נימא אכילה דקרבנות מהתם נפקא לכהן המקריב לו יהיה. ופירש"י שם וכיון דאתרבי לעבודה פשיטא דמיכל אכלי עי"ש. וא"כ הו"ל לרש"י להשמיענו במתני' העיקר שהן שוין ברגל בעבודה וממילא שוין ג"כ באכילה. ורש"י מפרש רק החלוקה ולא העבודה. ומצאתי אח"כ בהגהת הרש"ש שם שהקשה בהא דפריך הגמ' שם אמורי הרגלים של גבוה הוא ומשני ר"מ מה שאמור ברגלים. והקשה הרש"ש מאי פריך הגמ' לגבוה הוא דלמא הכוונה באמורי הרגלים היינו שהן שוין בהקרבה. ואדרבא דהגמ' הו"ל למפרך למה דוקא באמורי הרגלים לבד. הלא גם בשאר עבודות קבלה זריקה וכדומה כולן שוין. וכתב משום דלשון המשנה הי' כל המשמרות שוות לא שייך זה רק בחלוקה. דבהקרבה לא יצדק מאמר שוות. דהא עבודת הקרבה היה ע"י פייס א"כ לא כולם הקריבו עי"ש ודפח"ח וא"כ מיושב קושיתינו על רש"י. ולדעתי רש"י במתק לשונו כוון לזה שכתב אמורין דגבוה נינהו "ומאי שוות איכא" והיינו כנ"ל דאי על הקרבה לא שייך לשון שוות. רק דקאי על חלוקה וא"כ חלוקה לא שייך באמורי הרגלים. וכן מצאתי בפיה"מ להרמב"ם שם בסוכה וז"ל ואמרו שווין באמורי הרגלים ר"ל קרבנות שנאמרו ברגלים את שראוי מהם לאכול אוכלין אותו בשווה והראוי לשריפה מקריבין אותו בשותפות עכ"ל. הרי חזינן בעליל שרבינו שכל פי עטו הטהור. דבראוי לאכילה כתב שאוכלין אותו בשוה. ובראוי להקרבה כתב מקריבין אותו בשותפות. והיינו כנ"ל דבעניני אכילה דהחלוקה הוא שוה לכולם שייכי לשון שוות. משא"כ בהקרבה דאין כל הכהנים מקריבים כ"א ע"י פייס ורק כיון שכולם משותפים בזה הוה כמו שמקריבין כולם וכמו בשותפות שאחד עושה ונקרא על שם כל השותפים ה"נ גם בהקרבה. הרי חזינן דגם המשנה וגם סוגיא דתלמודן לא מיירי רק בחלוקה אם כי עיקר הקרא הוא רק בעבודה וחלוקות האכילה ממילא ידעינן מחלקי העבודה. א"כ למה נתפוס על האיבעיא דירושלמי שתפס ג"כ רק החלוקה עורות של מי. משום דהירושלמי סמך אמתני' דסוכה הנ"ל וכמו מתני' דסוכה בהכרח לא איירי כי אם רק בהחלוקה ולא בהקרבה כמ"ש ועלי' סמך הירושלמי יסודותיו ושאל רק על החלוקה.

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה