שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ה · מט)
והנה נחקור כאשר חלקו שתי המשמרות משמר היוצא ומשמר הנכנס בלחה"פ אימת אכלו הלחה"פ נראה פשוט דשני המשמרות לא אכלו ביחד היינו בזמן אחד. דמשמר היוצא תיכף כאשר נתחלק להם חלקם הלא אכלו תיכף לקיים מצות אכילת קדשים אחרי אשר אין עבודת המקדש עליהם עוד. וא"כ הלא זריזין מקדימין למצות. אמנם משמר הנכנס שחל עליהם עבודת תמיד של בה"ע אשר היה תיכף אחר המוספין א"כ בודאי לא אכלו חלקם כי אם לאחר הקרבת קרבן בה"ע דהא אף בזמן מנחה כיון שהגיע זמנה אסור לאכול ומכש"כ בעבודת הקרבן תמיד בה"ע בודאי המתינו באכילתם עד לאחר הקרבת התמיד של בה"ע וא"כ יקשה הלא דוד אדונינו זקן ויושב בישיבה וא"כ אף בעת חליו ידע הדין דמאכילין אותו הקל הקל תחלה וכמו שכתב הפ"ד הנ"ל וא"כ למה בקש מאחימלך שיתן "או הנמצא" היינו מלחה"פ החדשים היה לו לבקש מאחימלך אם כי תח"י לא נמצא עוד חלקו לחה"פ. בכ"ז הלא תחת יד משמר הנכנס בודאי נמצא עוד חלקם. וא"כ היה לו לבקש שינתן לו מחלק המשמר הנכנס חלקם לחה"פ מה שהם לאחר הקטרה והמה קל ביותר מהלחם החדשים אשר עוד לא הוקטרו הבזיכין ויש בהם מעילה וצ"ל משום דביאת דוד לאחימלך היה בלט ובסתר ובמחשך הי' מעשיו. ע"כ היה ירא ופחד לשאול מאת משמר הנכנס שינתן לו חלקם פן יבולע לו כי יודע מעשיו לשאול. אמנם הלא בית אחימלך היו ג"כ כהנים וכמו שאחימלך היה שלם ותמים עמדו כן בדאי הי' כל בית אחימלך שלמים אתו וא"כ היה לו לבקש מאת אחימלך שיבקש מאת ב"ב שינתנו לו חלקם מלחה"פ הישנים שכבר הוקטרו הבזיכין. ובהכרח צ"ל דבית אחימלך היו ממשמר היוצא והמה כבר אכלו חלקם וכמ"ש לעיל באות הקדום. ומש"ה לא מצא עצה אחרת רק לבקש מאת אחימלך שינתנו לו מהלחם הנמצא היינו מלחם החדשים. וזהו כוונת הירושלמי "או הנמצא ואחימלך ממשמר היוצא" כלומר שבית אחימלך היו ממשמר היוצא ואצלם לא הי' כי כבר אכלו וכמ"ש לעיל וממשמר הנכנס הי' ירא לבקש פן יודע לשאול ומש"ה לא היה לו עצה אחרת כ"א לבקש "או הנמצא" היינו מהלח"פ החדשים אם כי יש בהם מעילה. ולדעתי הפעוטה היא כוונה נכונה ונאותה בדברי הירושלמי: