שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ה · לג)
מעתה לפי האמור דגם ת"ק דתוספתא סובר ג"כ דמוספין קודמין לבזיכין א"כ צריכין להתבונן סברת הת"ק דאמר הילך מצה הילך חמץ כיון דבזיכין קרב אחר המוספין א"כ ממילא היה גם הקרבת שתי הלחם מקודם והלא כל הקודם להקרבה קדמי לאכילה. נ"ל דבהא פליגי הת"ק ואבא שאול. דת"ק סובר דהא דקיי"ל דכל הקודם להקרבה קודם לאכילה היינו דהקדמת ההקרבה הוא מצד מעלה יתירא שנמצא בזה מה שאין בזה. כגון קדשי קדשים לעומת קדשי קלים וכן פי' רש"י בזבחים צ' ב' במתני' ד"ה כך קודמין באכילתן קאי אכולהי דבני אכילה כגון חטאת לאשם אשם לתודה ותודה לשלמים ושלמים לבכור עכ"ל. וא"כ הני כולהו יש לאחד מעלה על חברו מעלת מקודש או מעלת תדיר או שארי מעלות אשר משו"ה קודמין בהקרבה משו"ה דין הוא שיהא גם קודמין באכילה. משא"כ השתי הלחם ולחה"פ דתרוייהו בני חד קדושה נינהו. דתרווייהו קדשי קדשים. ואדרבא דשורת הדין היה להקדים הקרבת לחם הפנים היינו השתי הבזיכין משתי הלחם דלחה"פ הוא תדיר. ורק דגלי קרא וביום וביום לאחר. א"כ מה דגלי גלי היינו רק ההקרבה. אבל לענין אכילה לחה"פ קודם משתי הלחם שהן תדירין. ועוד יתירה יש בלחה"פ לעומת שתי הלחם במעלת גדול דהא חלקי לחה"פ היה יותר מחלקי שתי הלחם. דהא שתי הלחם לא היה לכל המשמרות רק חלה אחת משתי עשרונים. ולחה"פ היה מגיע לכל המשמרות ששה חלות אשר כל אחד שתי עשרונים. והלא קיי"ל בברכות מ"ב וברמב"ם ובטוש"ע או"ח דלענין ברכה הלא הקדימה יש להגדולה מן הקטנה. ומשו"ה מה"ד להקדים בחלוקה ובאכילה לחה"פ לשתי הלחם ומשו"ה סובר הת"ק הילך מצה הילך חמץ. ואם כי חמץ הוא חובת היום בכ"ז מעלת תדיר בצירוף מעלת גדול עדיף מחובת היום. ואבא שאול סובר דהן אמנם להקדים שתי הלחם לאכילה מלחה"פ מצד שהיא קדמה להקרבה זה לא שייך כ"כ הטעם. דהא אין יתרון קדושה לשתי הלחם מלחה"פ וכמ"ש. אמנם הלא שתי הלחם יש לה מעלה שהיא חובת היום וממילא מצורפת גם מעלה זו הואיל וקדמה להקרבה קדמה לאכילה. ומה שיש בלחה"פ מעלת גדול זה לא חשיב לאבא שאול: