שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ה · כ)
וראיתי עוד שם בושב הכהן שמחזק דבריו ומיישב בזה מה שכתוב שם בקרא ויתן לו הכהן קודש. כי לא היה שם לחם כ"א לחה"פ המוסרים כו' לשום לחם חם ביום הלקחו והג' בחגינה וביומא דרשו על הקרא הזה שהיו מגביהין השולחן ברגל ומראין להם לחה"פ שהוא חם סלוקו כסדורו. ואמאי כתיב הקרא כאן. ולפי דבריו א"ש דהתוס' בחגיגה כ"ה שם ד"ה סלוקו כסדורו כתב דלמ"ד דאפיית לחה"פ א"ד שבת. וא"כ א"א שישמור חומו עד יום השבת אם לא שנאמר שכל הלילה נשאר בתנור לשמור חומו עד שבת בבוקר עיי"ש בתוס' וא"כ כשהיו רוצים שישמור חומו ויניחו על השולחן כשהיה חם היה צריך להיות כל הלילה בתנור. אמנם שלא היה חיוב להניחו חם על השולחן כל השנה רק כשהיה מניחו על השולחן כשהיה חם היה נס שעמד בחומו בסלוקו כסדורו. ואם היה רוצין לא היו מניחין אותו חם ואז לא היו צריכין להניח אותו בתנור עד יום השבת בבוקר. אמנם כ"ז הוא בכל השנה. אבל בשבת שהיה חל רגל בשבוע שלאחרי' היה ע"כ צריכין להניח אותו חם כדי להראות בשבוע הבאה ברגל לעולי הרגלים ומשו"ה מרמז כאן הכתוב לשום לחם חם ביום הלקחו כיון דמיירי כאן שהי' בשבת שחל שבוע שאחרי' רגל א"כ בהכרח היה מחויב להניחו חם על השולחן כדי שיהיו סלוקו כסדורו עיי"ש ואם כי דבר חכמה דבר האדון אמנם לדעתי נראה דכל שבת ושבת בכל השנה היו מניחין תמיד חם על השולחן והנם היה תמיד דבכל שבת היה סלוקו כסדורו משום דבכל שבת היו מוכרחין להניחו חם והוא: