שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ה · טז)
והנה בחבורינו בסה"מ ל"ת קס"ג כתבנו שם ליישב קו' הרמב"ן על רבינו בהא שכתב שם שהוזהרו כהנים מלכנוס במקדש פרועי ראש באמרו ראשיכם אל תפרעו וכבר נכפלה אזהרה הזאת בכה"ג ואמר ראשו לא יפרע. ואמנם נכפלה שלא תחשוב באמרו לאלעזר ואתמר ראשיכם אל תפרעו הוא רק בעבור המת לבד. אבל אם עשה שלא בדרך אבלות שרי ולכן בא בכה"ג שזהו בעבור עבודה עכ"ל. והקשה עליו הרמב"ן הלא הוא סותר א"ע דבל"ת קס"ד כתב בלאו דקרועי בגדים שאסור לכנוס למקדש כתב שם שכה"ג אסור אפי' שלא בשעת עבודה ובעבור תוספת זה נכפל הלאו אצל הכה"ג. וסיים שם עוד בל"ת קס"ד ואולם הנכנס בדרך [זה קרועי בגדים ופ"ר] למקדש עובר וכה"ג לבד אסור עליו זאת לעולם אפי' לא יכנס למקדש ע"כ והוא סותר דברי עצמו כן הקשה הרמב"ן וכתבנו שם ליישב עפ"י הירושלמי יומא פ"ק אר"י ב"ר בון בכל יום כה"ג מתלבש השמנה בגדים ובא למקדש מטעם ריצוי ציץ. וכתבנו משום דלמ"ד דהציץ אינו מרצה כי אם על מצחו דוקא וא"כ היה צריך הכה"ג ללבוש בכל יום הח' בגדים משום רצוי ציץ [כי הירושלמי שם תלי דברי ר' בון דאתי' אליבא דר"ש דאמר דוקא על מצחו מרצה עיי"ש] וא"כ מקרי אצל כה"ג לעולם בשעת עבודה. וא"כ אין מזה סתירה בדעת רבינו דמשו"ה אסור כה"ג לעולם להיות פרוע ראש וקרוע בגדים משום שאצלו מקרי תמיד שעת עבודה עיי"ש שהארכנו בזה ובשרש החמישי הארכנו ג"כ בזה בדברים נעימים. וא"כ תלוי זה בזה דלר' יהודה דסובר דציץ אינו מרצה כ"א דוקא על מצחו וא"כ צריך הכה"ג ללבוש בכל יום השמנה בגדים משום ריצוי ציץ ומקרי תמיד בשעת עבודה בכל עת שלובש הכה"ג אף שלא בשעת עבודה. משא"כ לר"ש דסובר דאף דאינו על מצחו ג"כ מרצה א"כ א"צ הכה"ג ללבוש בכל יום הח' בגדים שלא בשעת עבודה מטעם רצוי ציץ דהא משום רצוי ציץ לא בעי ללבוש וא"כ הוא לובש כלאים שלא במקום מצוה. וא"כ א"ש דלדעת הרמב"ם דפוסק כר' יהודה דדוקא על מצחו מרצה וא"כ צריך הכה"ג לבוש בכל יום השמנה בגדים משום ריצוי ציץ ומקרי אצל כה"ג תמיד בשעת עבודה. וא"כ לדידי' נוכל לומר דשאלת האו"ת היה דוקא ע"י כה"ג משום דלדידי' מקרי אצל כה"ג תמיד בשעת עבודה מטעם רצוי ציץ. אמנם כהן משוח אינו נשאל באו"ת דהא לדידי' יהיה כלאים שלא בשעת עבודה וא"כ בודאי נאמר דכונת התורה דשאלת האו"ת יהי' דוקא ע"י כה"ג. משא"כ לר"ש דאף דאין על מצחו מרצה. וא"כ אף בכה"ג שלובש בשאלת האו"ת הח' בגדים הוא ג"כ שלא בשעת עבודה. ואי משום רצוי ציץ אין צריך ללבוש. והלא חזינן דהתורה התירה משום שאלת האו"ת ללבוש הח' בגדים ובהכרח שהוא גזה"כ. וא"כ ליכא לחלק בין כה"ג לכהן הדיוט וכולן מותרין לשאול באו"ת מטעם גזה"כ וא"כ נוכל לומר דהירושלמי דסובר דאף משוח מלחמה נשאל באו"ת קאי אליבא דר"ש וליכא לחלק וכנ"ל והוא רק משום גזה"כ: