שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ד · עב)
ועתה אחר הנחתינו דהרמב"ם סובר כר' יוסי דמסגרתו למעלה א"כ יקשה לכאורה בהא שכתב בפ"ה מתמידין הל' ט"ז נטמא אחד מן הסדרים בין לפני הקטרה בין לאחר הקטרה הטמא בטומאתו והטהור בטהרתו. והוא כחכמים במנחות י"ד ב' דר' יהודה סובר דאין ק"צ חלוק וחכ"א הטמא בטומאתו והטהור בטהרתו. ואמאי לא נימא דיצרף השולחן לטמא הכל מטעם צרוף כלי. בשלמא לרבנן דסברי דמסגרתו למטה וא"כ השולחן לא היה לו תוך. הן אמנם דכלי אף שאין לה תוך ג"כ שייך צרוף. אבל הלא היו מונחים באויר השולחן וכפי מ"ש הב"ש הנ"ל דאויר כלי שאין לה תוך ל"א בזה אויר כלי ככלי א"כ נוכל לומר דל"ש בזה צרוף באויר. אמנם אם נימא כר' יוסי דמסגרתו למעלה וא"כ היה להשולחן תוך ובכלי שיש לה תוך הלא אמרי' אויר כלי ככלי א"כ יטמא הכל מטעם צרוף כלי. אמנם י"ל עפ"י מה דפליגי אבא שאול וחכמים במנחות צ"ז דא"ש סובר דהבזיכין היו מונחים בין הסדרים. ורבנן סוברים דעל הלחם היו מונחים והרמב"ם בפ"ה מתמידין הל"ב פוסק כא"ש וז"ל שם ונותן בצד כל מערכה כלי שיש בה קומץ לבונה וא"כ הפסיקו שני הבזיכי לבונה בין שני הסדרים א"כ ל"ש בזה צרוף כלי. ועיי"ש בכ"מ דמש"ה פוסק הרמב"ם כאב"ש משום דאב"ש סובר דעל בסמוך ולא עליו ממש וכן סובר רבי' במנחות ס"ב ובשארי דוכתי כאב"ש דעל בסמוך. מש"ה פוסק הרמב"ם כוותיה ולדברינו גם מכאן מוכח דהן ר' יהודה דסובר במנחות י"ד דהכל טמא מטעם דאין ק"צ חלוק אבל לולי זה הטעם היה סובר כרבנן דהטמא בטומאתו והטהור בטהרתו. וכן לרבנן דסוברים באמת קן הטהור בטהרתו מוכרחים לסבור כאב"ש דאי כרבנן א"כ לא הפסיק הבזיכין בין הסדרים וא"כ היה מה"ד לטמא הכל מטעם צרוף כלי וכנ"ל: