שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ד · סג)
אבל ברורן של דברים דהרמב"ם מפרש שאין הנושאין היינו מה שצריך לכלי וכלי שאין לו תוך שוין זל"ז והוא דהתוס' במנחות כ"ד א' ד"ה שא"צ לכלי הקשו מהא דחגיגה דיליף הגמ' מכף אחת צרוף כלי ומותיב ר"כ מהא דהוסיף ר"ע דמוכח שהוא דרבנן ומשני ר"ל דמיירי בשירי מנחה דמדאורייתא הצריך לכלי הכלי מצרפן ושא"צ לכלי אין הכלי מצרפן ורבנן גזרו אפי' א"צ לכלי הכלי מצרפן. וכאן פשיטא לר"כ דמה שא"ב לכלי אין הכלי מצרפן ולא משמע דפליג ר"כ על תי' ר"ל עיי"ש מה שתי' ומפרש הרמב"ם דשני גדרים יש מה שא"צ לכלי דהנה הא דאמר הגמ' מדאורייתא הצריך לכלי הכלי מצרפן האמת הברור הוא מ"ש הטו"א חגיגה שם שפי' הצריך לכלי היינו מה שנתקדש ע"י הכלי כמו הקטורת שנתקדשו בקדוה"ג ע"י הכף שהיא כלי שרת עיי"ש וביאר דבריו דהקטורת עד שלא הניחם בכלי לא היה רק קדושת דמים. ובמה שהניחם בהכף שהיתה כלי שרת נתקדשו בקדוה"ג והלא קיי"ל דכלי שרת אין מקדשין אלא מלאים היינו שיהא כל הקומץ של הקטורת. או כל העשרון מהמנחה כמבואר במנחות וברמב"ם במעה"ק והבאנו לעיל וזה מקרי צריך לכלי. אמנם שירי מנחה אם כי המה קדושים בקדוה"ג אבל אינם צריכין לכלי שיתקדשו עוד דהלא שירי מנחה יוכל להניח אף בכלי חול א"כ מקרי א"צ לכלי ול"ש בהו צירוף כלי מדאורייתא רק רבנן תקנו גם בהם שיהא שייך צרוף כלי. והנה לעיל כתבנו דמהכרח המתני' דחומר בקדש דחשיב מעלת הקדש מתרומה בצרוף כלי דלא מיירי דוקא בקדוה"ג ובכלי שרת אלא ה"ה גם בקדושת דמים ובכלי חול דאל"כ לא שייך לחשוב המעלות דקודש נגד התרומה עיי"ש שהבאנו דברי הירושלמי וזהו באור הגמ' חגיגה דמדאורייתא הצריך לכלי כלומר דצריכה שיתקדש ע"י הכלי וא"כ ממילא צריכה להיות דוקא בכלי שרת ורבנן גזרו על כל הקדשים אם המה מונחים אף בכלי חול וא"כ אינה נצרכים לכלי דהא אינם מתקדשים ע"י הכלי בכ"ז שייך בהו צרוף כלי. אמנם יש עוד סוג אחר מה שא"צ לכלי היינו שהי' מונח בין שני הצבורים קודש דבר חול. וא"כ הדבר חול אין לה קשור ואחיזה להקודש. או שהיה מונח אף בכלי קדש שני חצאי עשרונות אשר נתקדשו ע"י הכלי ובתוכם הניח חצי עשרון אחר אם כי החצי העשרון המונח בין שני החצאי העשרונות ג"כ נתקדש ע"י הכלי כגון אם היה בדעתו להשלים עליו דקיי"ל דראשון ראשון מתקדש בכ"ז כיון שאין לו שום קשר עם שני החצאי העשרונות דהא אינה ממנחה זו מקרי ג"כ א"צ לכלי ובגווני דא לא תקנו רבנן שהכלי מצרפן ואדרבא הוא מבטל הצרוף. וסוג זה הוא האמור במנחות שם צריך לכלי כלי מצרפן א"צ לכלי אין כלי מצרפן ועיי"ש בפירש"י שפי' להדיא א"צ לכלי כגון האי חצי עשרון שלישי דא"צ לכלי דהא אינו מצטרף עם אלו למנחה אחת אין הכלי מצרפו עכ"ל והוא ממש כדברינו וא"כ אין סתירה בין סוגיא דחגיגה דאמר ר"ל דרבנן גזרו אף שא"צ לכלי הכלי מצרפן לסוגיא דמנחות דאמר שם ר"כ דא"צ לכלי אין הכלי מצרפו משום דהסוגיא דחגיגה מיירי מסוג הראשון דהיה כולה קודש רק שהמה מונחים בכלי חול ולא נתקדשו ע"י הכלי בכ"ז גזרו שהכלי מצרפן. והסוגיא דמנחות הלא מיירי מסוג השני דהאמצעי אין לו חבור וקשור לשני החצונים אף שהוא ג"כ קודש ונתקדש ע"י הכלי בכ"ז אין הכלי מצרפן ואדרבא הוא מפסיק לשני החצונים: