שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ד · מא)
(יז) אמנם לדעתי רבינו מיישב זה במה שכתב בפ"י מטו"א הלי"ז פרת קדשים שהעבירה בנהר ושחטה ועדיין משקה טופח עלי' הר"ז מוכשרת עכ"ל עיי"ש ולכאורה קשה למה הביא רבינו דין זה. דהא בגמ' פסחים שם דפריך האי בשר דאתכשר היכא ומשני שמואל שהעבירה בנהר ושחטה ומשקה טופח עלי'. והנה בג' יצדק זה. אמנם הלא רבינו בהל' ט"ז שכתב דאין לבשר קדשים הכשר כ"א במשקה בחוץ למטבחיים. וא"כ למאי איצטריך לאשמעינן האי דינא דפרה שהעבירה בנהר דמאי נ"מ באיזה אופן שיתכשר אם רק שיתכשר בחוץ למטבחיים. אמנם דבר גדול השמיענו רבינו. לרמז בזה כי אף בעת שבא ההכשר מים הלא אז לא היתה ראויה להיות מוכשר דהא בהמה בחי' אין עלי' שום הכשר ושום קבלת טומאה כמ"ש רבינו בפ"ב מטו"א הל"ו עיי"ש וא"כ מתי יקרא שם אוכל עלי' רק לאחר שחיטה. וא"כ ההכשר היה מקודם ובכ"ז אם היה משקה טופח עלי' בעת שנעשה אוכל מוכשרת אז. ה"נ גם בעצים ולבונה וקטורת. אם כי מקודם שנתקדשו בכלי לא הוי עלייהו שם אוכל להיות מוכשר ולקבל טומאה ורק לאחר שנתקדשו בכלי דאז נעשו אוכל מפאת חבת הקדש בכ"ז מוכשרים ע"י המים אשר באו עליהם מקודם ובעת שנתקדשו בכלי ונעשה עליהם שם אוכל היה משקה טופח, עליהם שפיר מוכשרין ע"י זה כמו בהמה שהעבירה בנהר: