אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ד · כז)

כו)

(ד) הן אמנם בהא דקתני במתני' חטאת העוף מועלין בה משהוקדשו. נמלקה הוכשרו לפסול בטבו"י נוכל לאוקמי שפיר שהוכשר מחיים ע"י מים בהעברת נהר. והוא משום דדברי הקצוה"ח לא ברירא לי בזה. דהא הגמ' בחולין מ"א פריך שם למ"ד דאין אדם אוסר דבר שא"ש מהא דהשוחט חטאת לע"ז בשבת חייב שלש חטאות ומשני הגמ' שאני חטאת דלכפרה הוא כדידי' דמי. וא"כ אף דאין אדם אוסר דשא"ש בכ"ז חטאת מקרי שלו ועיי"ש בתוס' ד"ה שאני חטאת ועי' בפ"ד משגגות הל"א ובלח"מ שם שדעת הרמב"ם לפסוק כסברת הגמ' דחטאת דלכפרה הוא כדידי' דמי. ומשו"ה אם כי הוא פוסק דאין אדם אוסר דשא"ש בכ"ז מביא הדין השוחט חטאת בשבת לע"ז חייב והיינו מטעם הנ"ל דהואיל ולכפרה אתי' כדידי' דמי וא"כ ממילא בכל הקדשים שייך הכשר. דהא כל הקרבנות אתי' לכפרה כמ"ש רש"י חולין שם מ"א דאף עולה מכפרת על חייבי עשה. וקדשים קלים בלא"ה מקרי בעלים דקדשים קלים ממון בעלים הוא. וא"כ שפיר כתב הרמב"ם שם בפ"י מטו"א הלי"ז דבהמת הקדש שהעבירה בנהר. ומשמע מדבריו שכולל כל בהמת קדשים הן קדשי קדשים והן ק"ק. ולדברי הקצוה"ח הו"ל להרמב"ם להזכיר רק פרה של זבחי שלמים כמו שאמר ר"י אמר שמואל. והא דאמר ר"י א"ש בהמה של זבחי שלמים אפשר דסובר דאדם אוסר דשא"ש וא"כ לדידי' א"צ לאוקמי' הברייתא דהשוחט חטאת בשבת לע"ז דחייב מטעם דלכפרה אתי' כדידי' דמי דלדידי' בלא"ה א"ש וא"כ נוכל לומר כסברת הקצוה"ח דמיני קדשי קדשים דלא אתי' לכפרה [היינו מנחות וכדומה] דלא מקרי ממון בעלים א"כ ל"ש בהו הכשר כסברת הרמב"ם דבהכשר בעי בעלים. אמנם בהא דקתני עוד שם במתני' דמעילה המנחות והנסכים והלבונה כו' קדשו בכלי הוכשרו לפסול בטבו"י דהלא כאן ישאר הקושי' דמאי הכשר שייך בהו דהא המה כולם ק"ק ולא אתי' לכפרה וא"כ לא מקרי ממון בעלים ואיזה הכשר יחול עליהם מדאורייתא. ובהכרח בהכשר דחבת הקודש וא"כ מוכרח לכאורה דחבת הקודש הוא דאורייתא לשיטת הרמב"ם:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה