שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ד · כה)
(ב) אמנם לדעת רבינו בפי' המשנה במעילה פ"ב שם הרגיש בזה. וז"ל שם כל מה שנאמר בזה הפרק הכשר ר"ל לדברים שעתידין לזכור אותם אם לענין הכשר טומאה הנזכר בכל מקום ודע זה ואל יטעוך שתוף הענין עכ"ל הטהור ודבריו לכאורה משוללי הבנה. אבל כונתו גלוי' ומבוארת דהרגיש בזה. דלכאורה מפשטי' דלשני' נמלקה הוכשרו. קדשו בכלי הוכשרו משמע לכאורה דהמליקה גופי' וכן קדוש הכלי גופי' המה מכשירין לבא לידי טומאה כמו בכל מקום דכאן אא"ל כן דאם נאמר דהמה עצמם המה המכשירין א"כ צ"ל מטעם דחבת הקודש מכשרת והלא הסוגי' כאן מיירי בדאורייתא וכמ"ש לעיל באות הקדום דמדרבנן אף קודם שנתקדש בכלי נפסל בטבו"י. וא"כ זה א"א דהא חבת הקודש שמכשיר הוא רק מדרבנן. ובהכרח צ"ל דהכונה הוכשר היינו שע"י אותם הדברים היא מוכנת ומזומנת להפסל מדאורייתא והיינו שיתכשר אח"כ בהכשר דאורייתא ואז יפסל בטבו"י ובשארי דברים. דחטאת העוף עד שלא נמלקה בודאי ל"ש בה מחיים שום הכשר ושום טומאה. וכן המנחות וכדומה שחשיב במתני' שם שעד שלא נתקדשו בכלי א"א בשום אופן שיפסל מדאורייתא ע"י טבו"י אף בהכשר גמור דהא אז אינם נפסלים בטבו"י רק מדרבנן משום דהוי רק קדושת דמים. אמנם משנתקדשו בכלי דהוי קדוה"ג ואז מזומנת לפסול בטבו"י מדאורייתא אמנם דוקא ע"י הכשר גמור דאורייתא ולא ע"י חבת הקודש לבד שהוא רק מדרבנן וז"ב לדעתי: