אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ד · יט)

יח)

אבל באמת אין מזה קושיא כלל דאפי' אם נאמר דדעת רבינו דצרוף כלי הוא דאורייתא בקדוה"ג. והוא דהא כתב הרמב"ם בפי"ב מאה"ט הל"ח וז"ל היו ב' הצבורין בתוך הכלי ודבר אחר ביניהם ונטמא א' משניהם אם היה הדבר שביניהם צריך לכלי הכלי מצרפן ונטמא הכל ואם א"צ לכלי לא נטמא אלא זה שנגעה בו הטומאה בלבד עכ"ל ובהשגות הראב"ד שם א"א זה שבוש שאותו האמצעי שנתן ביניהם אינו מפסיק חבור העשרון ושניהם טמאים אבל הציל את עצמו שאין נטמא מן האמצע הואיל וא"צ לכלי עכ"ל. הנה חזינן דדעת רבינו דצרוף והפסק הוא שוה דכיון דאינו מצרף שיטמא הוא. ממילא גם מפסיק בין שניהם שלא יטמאו שניהם ע"י הצרוף ורק אותו שנגע בו הטומאה בלבד ודעת הראב"ד דהן אמנם שהוא אינו מצרף ונצל מן הטומאה אבל אין מפסיק בין שניהם ושניהם טמאים ע"י צרוף הכלי. וא"כ הרמב"ם לשיטתו א"ש דאפי' אם נאמר דבקדוה"ג צרוף כלי הוא מדאורייתא בכ"ז בהד' קבין במחתה של כסף אם נגע טבו"י במקצתן לא פסל את כולן מטעם ס"ס חדא שמא נגע רק בהקב הרביעי וא"כ אין עליו קדושה שיפסל ע"י מגע טבו"י. ואפי' את"ל שנגע ש במקצת מהשלשה קבין בכ"ז איכא ספק דלמא בין הג' קבין נמצא הקב הרביעי וא"כ ממילא מפסיק הקב הרביעי בין הג' קבין ול"א בזה צרוף כלי. וא"כ לא נפסל רק מה שנגע. ואדרבא מזה מום דדעת רבינו דבקדוה"ג צרוף כלי הוא דאורייתא וא"כ ממילא מוכח שיטתו מהירושלמי הנ"ל דאם מפסיק באמצע דבר שא"צ לכלי לא מהני צרוף הכלי לטמא השניים החצונים ורק נטמא מה שנגע בו הטמא לבד ולא כהראב"ד:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה