שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ד · יא)
ורציתי לומר דהא דכתב רבינו דצרוף כלי לטומאה הוא רק דרבנן היינו רק בקודש שהוא רק קדושת דמים כמו שמראה בלשונו שם בהל"ז כיצד כלי שהיא מלא פירות פרודין זה מזה כגון צמוקין וגרוגרות ונגעה טומאה באחד מהם נטמא כל מה שבכלי לקודש אבל לא לתרומה עכ"ל וגרוגרות וצמוקין לא שייך בהו קדוה"ג ורק קדושת דמים ובזה אמרי' צרוף כלי הוא רק מדרבנן משא"כ קודש שהוא קדוה"ג שפיר מספקינן במנחות הנ"ל צרוף דאורייתא או דרבנן משום דבאמת מוכח ממתני' דחגיגה הנ"ל הכלי מצרף לקודש אבל לא לתרומה מיירי בכל קודש אף בקדושת דמים לבד. דל"ל דמיירי רק בקדוה"ג. דא"כ אמאי אמר המתני' דחומר בקודש מתרומה. דמאי איריא תרומה הלא בקודש גופא איכא נ"מ בין קדוה"ג לקדושת דמים. ומצאתי ת"ל בטו"א חגיגה שהקשה כן ודחק מאד. ועוד דאם נאמר דוקא קדוה"ג והיינו משום דקרא כף אחת התורה עשה לכל מה שבכף אחת וא"כ הוא דוקא קדוה"ג וע"י הכלי נתקדש בקדוה"ג ומש"ה הכלי מצרפן כמו שפי' הטו"א שם בטעמו של דבר מה שצריך לכלי הכלי מצרפן היינו דהכלי מקדשן שיהא קדוש בקדוה"ג וא"כ איך שייך למתני' בזה חומר בקודש מתרומה. דהא הירושלמי פ"ג דחגיגה הל"א ר"ח בשם ר"י מפני שאוכלי תרגמה זריזין ואוכלי קודש אינן זריזין (פי' מש"ה החמירו בהמעלות שמנה המתני' מטבילין כלי בתוך כלי לתרומה אבל לא לקודש פ"מ ק"ע] אר"ח קמיה ר' מנא ודא היא מעלה אלו דבר שהוא שוה בזה ובזה וטהור בזה וטמא בזה היא מעלה [פי' בשלמא דבר שהוא שוה בשניהם ואפ"ה אמרו דבקדש טמא ובתרומה טהור זו היא מעלה אבל דבר שאין שוה בשניהם ורק הטעם דאוכלי תרומה זריזין ואוכלי קודש אין זריזין א"כ לאו משום מעלה בקודש הוא פ"מ ק"ע] א"ל תפתר במזוקק לקודש ועי"ש בפ"מ וק"ע פירושו. וא"כ ה"נ הכא אם נאמר דצרוף כלי הוא רק בקדוה"ג והיינו משום דהכלי שרת מקדשן ומש"ה מצרפן. א"כ איך יצדק ע"ז למתני' חומר בקודש מתרומה כיון דבתרומה לא שייך קדושת כלי ל"ש ע"ז לחשוב מעלה וכקושית הירושלמי. אלא ודאי ברור דמתני' איירי בכל קודש אף בקדושת דמים. ורק למ"ד דצרוף כלי דאורייתא מקרא דכף אחת זה ודאי איירי בקדוה"ג דוקא ובכלי שרת. ורק מדרבנן החמירו ואמרו דבכל הקדשים אף בקדושת דמים הכלי מצרפן לטומאה כן נראה לדעתי: