שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ג · לה)
ואם כנים אנחנו בדברינו אלה דאפי' למאן דסובר דקדושת דמים אין נפדין טהורין בכ"ז קדשי בדה"ב נפדין טהורין מהמתני' דשקלים הנ"ל דימכרו לצרכי עולות ולצורך אותו המין. לא זכיתי להבין דברי השעה"מ בפ"ה מעירוכין שמיישב שם קו' המל"מ בפ"ה מעירוכין הל"ה בהא דכתב רבינו שם המקדיש בהמה טהורה לבדה"ב אע"פ שהוא עובר בעשה מה שעשה עשה וחלה עלי' קדושה ונפדית תמימה כו' ואין הפודה פודה אותה אלא ע"מ להקריבה למזבח למה שהיא ראוי שכל הראוי למזבח אינו יוצא מדי מזבח לעולם ע"כ ומסתפק שם המל"מ אם הא דכל דבר הראוי למזבח אינה יוצאה מידי מזבח לעולם אם הוא דאורייתא או דרבנן. וכתב שם שמדברי הגמ' מנחות הנ"ל מוכח בהדיא שהוא רק מדרבנן וע"ז הקשה על הרמב"ם שכתב כאן בהל"ז וע"ז נאמר ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לה' כו' משמע שהוא סובר שהוא מדאורייתא והוא נגד הסוגיא דמנחות הנ"ל ותי' השעה"מ דהא דאמר הגמ' מנחות שם שהוא רק מדרבנן היינו רק לשמואל שהוא סובר דנפדין טהורין וא"כ יקשה לדידיה הא דהקשה ר"פ מהברייתא דהמתפיס תמימים ובהכרח צ"ל שהוא רק מדרבנן אמנם ליתר האמוראים שם דסוברים דקדושת דמים אין נפדין טהורין א"כ לדידיה ליכא הכרח שהוא רק מדרבנן ואתי' הברייתא דהמתפיס תמימים כפשוטו וא"כ נוכל לומר לדידהו אשר הוא באמת מדאורייתא דכל הראוי למזבח אינו יוצא מדי מזבח עיי"ש בשעה"מ בארוכה. אמנם לפי דברינו הנ"ל הלא מוכרח דגם ליתר האמוראים דסוברים דקדושת דמים אין נפדין טהורין מוכרחין אנו לומר תי' הגמ' שהוא רק מדרבנן. דהא כיון דסוברים דקדושת דמים אין נפדין טהורין. ואם נאמר דגם קדשי בדה"ב אין נפדין טהורין א"כ יקשה לדידהו המתני' דשקלים הנ"ל איך ימכור לצורך עולות ולצורך אותו המין איך יחול עלייהו קדושת מזבח כיון דאין נפדין טהורין ובהכרח צ"ל דקדשי בדה"ב נפדין טהורין אף לדידהו והראיה מדימכרו לצרכי עולות ולצורכי אותו המין וכמ"ש לעיל בשם התקלין חדתין וא"כ יקשה לדידהו מהברייתא דהמתפיס תמימים לבדה"ב כשהוא נפדה אינו נפדה אלא למזבח ומשמע דליכא פדיון אחר. ואפי' אם נאמר דמיירי לצורכי צבור וצבור מוציאין הראוי להם, אף מקדשי בדה"ב למזבח בכ"ז הא קתני אינה נפדה אלא למזבח ובהכרח צ"ל שהוא רק מדרבנן כמו דמשני הג' אליבא דשמואל וא"כ תי' הגמ' דמשני שהוא דרבנן מוכרח להיות אליבא דכו"ע אפי' למאן דסובר דקדושת דמים אין נפדין טהורין א"כ ישאר קושית המל"מ על רבינו דמשמע מדבריו שהוא דאורייתא והוא נגד הסוגיא דמנחות הנ"ל: