שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ג · כו)
אלא דלפי דברינו דאם מתה האשה בין קמיצה להקטרה הלא מנחתה נשרפת וא"כ ישאר הקושי' אמאי באמת באשת כהן דמנחת סוטה שלה נשרפת מפני חלק הבעל דמאי חלק יש לו בזה דהא אם מתה בין קמיצה להקטרה הלא המנחה כולה נשרפת וא"כ מאי יורש אותה הבעל. ואפי' אם נאמר דכ"ז מיירי עד שלא שתת כמ"ש רש"י בסוטה ו' ב' ד"ה שמת הוא ושוב אינה שותה דמאן בעי למשריי'. והיינו לרבנן דסברי דמשקה ואח"כ מקריב ואירע שנקמץ המנחה קודם השקאה. אבל כשהשקה מתחלה ואח"כ התחיל לסדר מעשה הקרבת המנחה ומתה בין קמיצה להקטרה שפיר מקריבין אח"כ מנחתה וא"כ יש לבעל זכות בהירושה שיכול הוא להקריב כמ"ש לעיל. הנה מלבד שלפי דברת הירושלמי שמדמי לאשם תלוי א"כ בכל גווני שמתה בין קמיצה להקטרה הן קודם השקאה והן לאחר השקאה מנחתה נשרפת ואינה קריבה. אלא דאף אם נחלק בין קודם השקאה בין לאחר השקאה. וא"כ יצמח לנו דין חדש דאם הקריב מנחתה קודם השקאה יהי' גם מנחת אשת כהן שירי' נאכלים דהא אין לבעל שום זכות וחלק בה דהא אינו יורשה הואיל אם מתה בין הקטרה ובין הקמיצה הלא מנחתה נשרפת וזו לא שמענו מעולם. בשגם מה יהי' לפי דברי ר' שמעון דסובר דהמצוה לכתחלה להקריב מנחתה ולהשקותה אח"כ א"כ לעולם תהי' גם מנחת אשת כהן שירי' נאכלין וזו לא שמענו: