אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ג · כב)

כא)

ולדעתי העני' נראה. דהנה במנחות ע"ד מובא בברייתא דר"ש דאמר דמנחת חוטא של כהן נקמצת מהא דכתיב והיתה לכהן כמנחה. דדריש ר"ש והיתה לכהן כמנחה כמנחת ישראל מה מנחת ישראל נקמצת אף מנחת כהן נקמצת אי מה מנחת ישראל שיריו נאכלין אף מנחת כהן שיריו נאכלין ת"ל והיתה לכהן כמנחה לכהן כמנחה ולא לאישים כמנחה עיי"ש ובספרא ויקרא מובא זה הברייתא בדברי ר"ש והיתה לכהן כמנחה מה מנחת ישראל נקמצת אף מנחת כהן נקמצת ותו לא והסיום הא דסיים הג' כאן אי מה מנחת ישראל שירי' נאכלין אף כו' ת"ל והיתה לכהן כמנחה ולא לאישים כמנחה ליתא בהספרא ובירושלמי סוטה פ"ג הל"ו תמן תנינן רש"א מנחת חוטא של כהנים נקמצת והקומץ קרב לעצמו והשיריים קריבין לעצמן ושניהם מקרא אחד דרשו והיתה לכהן כמנחה כו' רש"א הרי עשירית האיפה של כהן כעשירית האיפה של ישראל מה עשירית האיפה, של ישראל נקמצת אף זו נקמצת אי מה זו נאכלת אף זו נאכלת ת"ל וכל מנחא כהן כליל תהיה לא תאכל. הרי יליף הירושלמי דלר"ש הא דאינה נאכל מקרא דוכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. אם כי הא דנקמצת יליף מקרא דוהיתה לכהן כמנחה כמו שאומר הירושלמי ושניהם מקרא אחד דורשין והיתה לכהן כמנחה. ובהכרח צ"ל כמו שאומר השיורי קרבן כאן דהא דמסיים הג' במנחות אי מה להלן נאכלת כו' ת"ל והיתה לכהן כמנחה ולא כאישים למנחה אינה סיום דברי ר"ש מהברייתא אלא סתמא דג' קאמר. דבברייתא בדברי ר"ש לא נאמר רק מה מנחת ישראל נקמצת אף מנחת כהן ותו לא כמו שמבואר בהספרא עיי"ש בשיורי קרבן. והא דאינה נאכלה יליף תלמודין מוהיתה לכהן כמנחה ולא כאישים למנחה ותלמוד ירושלמי יליף מקרא דוכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל ולדעתי זהו כונת רש"י במנחות ע"ד שם באותו ענין בד"ה תני אבוה דר"א כל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל לאכילה הקשתיו ולא לדבר אחר מאי קאמר אמר אביי ה"ק כו' כל מנחת כהן לא תאכל חובתו כליל תהיה נדבתו. א"ל רבא סכינא חריפא מפסקא לקרא אלא אמר רבא כל מנחת כהן כליל תהיה נדבתו לא תאכל חובתו עכ"ל הג' ורש"י שם בד"ה תני אבוה דר"א וז"ל מימרא בפ"ע. ענין אחר וכי יש לך דבר שקרב לאבוד תני אבוה דר"א לעולם מתפזרת אבית הדשן דלמטה ודקא אמרת וכי יש לך דבר קרב לאבוד גזה"כ הוא דכתיב כל מנחת כו' דשאני מנחת חוטא שזו אין קריבין אלא מתפזרין אבית הדשן עכ"ל רש"י עיי"ש והנה הלשון השני שכתב רש"י דהא דתני אבוה דר"א קאי על ראב"ש לתרץ הקושי' וכי דבר הקרב ילך לאבוד הוא מבואר בירושלמי סוטה הנ"ל להלן רבא בר ממל בעי רשב"א בשיטת אביו או בשיטת חכמים אין בשיטת אביו יקרב למעלה אין בשיטת חכמים לא יקמוץ כו' ת"ל וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל ותהא כליל ולא תאכל אלא לאכילה הקשתיו ולא לד"א ע"כ והוא לשון השני של רש"י. ולשון הראשון שכתב רש"י דהוא ענין בפ"ע הוא הירושלמי אליבא דר"ש דאמר דמשו"ה סובר ר"ש דאינה נאכלת מקרא דוכל מנחת כהן כליל תהיה וז"פ:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה