שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ג · א)
הנה באמת דין זה הוא במחלוקת שנויה בחו"מ סי' רנ"ג וביו"ד סי' רנ"ג דמי שגבו לצורך פדיון שבוי ומת קודם שנפדה דדעת הרשב"א דשייך להיורשים מטעם דהגזבר זכה בעדו וממילא זכו היורשים. ודעת הרא"ש דלא זכו היורשים ועי' בביאור הגר"א שם אות י"ד וכן מבואר בחו"מ שני הדעות לענין שאחד נדר ליתומה מעות להשיאה ומתה תלי ג"כ בשני הדעות. והרמ"א בחו"מ שם הכריע שלא זכו היורשים עי"ש וא"כ ה"ה בנידון ספיקתינו דמי ממש לדין הזה ותלי ג"כ בשני הדיעות. ואחרי אשר הרמ"א הכריע בצדק כדעה הראשונה דלא זכו היורשים ממילא גם בזה מקרי היורש בעל המקדיש. אלא שיש לי לדון לפני רבותי בקרקע דמה שהכריע הרמ"א בצדק כהדיעה דלא זכו היורשים. ולדעתי נראה דגם דעת רש"י והרמב"ם הוא דזכו היורשים כפי שיבואר בדברינו ברצות ה':