אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ב · כג)

כב)

[ודע לפי רבינו הגר"א דגזבר אי מקרי שליח או בעלים הוא פלוגתא דר"י ור"ל נוכל ליישב דברי הרע"ב מה שהנחנו בצ"ע לעיל בפ"ו הל"א דדבריו סותרין את דבריו דשם במשנה א' מביא דברי הירושלמי האשה הזאת במה היא מתכפרת והיינו דב"ד מזכין לה ממעות צבור לקרבנה ובסוף זה הפרק מביא דברי הירושלמי דתנאי ב"ד הוא המספק את הקנין הוא מספק את הפסולות והאובדות. כמו שמובא הגירסא אצלינו בהירושלמי אמנם לפי דברי רבינו הגר"א נוכל לומר דהרע"ב היה לו [הגי'[ בהירושלמי על מאמר האשה הזאת במה היא מתכפרת. שני המאמרים מהירושלמי הנ"ל א' דב"ד מזכין להאשה מכסף הלישכה. ב' דתנאי ב"ד הוא על המספק הקנים הוא מספק הפסולות והאובדות. טעם אחד הוא אליבא דר"ל וטעם הב' הוא אליבא דר"י. והוא דלעיל שם בפ"ו הל' א' כתבנו דמשו"ה כתב הרע"ב דהב"ד מקנין להאשה משל צבור ולא המספק את הקנים הוא מספק גם על האובדות. ע"פ שיטת הרע"ב ספ"ד על המתני' ואם התליעה התליעה לו ואינו מקבל מעותיו עד שיהא המזבח מרצה כתב שם הרע"ב ואינו מקבל את מעותיו כלומר אינם נחשבים מעותיו של החנוני ולא זכה בהם ואע"פ שקבלן מן הגזבר עד שיהא המזבח מרצה עכ"ל מלשון זה משמע שהכסף שמקבל החנוני הוא רק אצלו בפקדון עד הרצאת המזבח. וא"כ הא דאם התליעו או החמיץ התליע והחמיץ לו לא מצד התקנה אלא שורת הדין הוא כך כיון דלא נגמר המקח והמעות הקדש ביד החנוני הוא אצלו בפקדון וא"כ ממילא הדבר אשר נתן להקדש המה הכל ברשותו ולא ברשות הקדש וא"כ מה"ד הוא דההיזק הוא שלו וא"כ כ"ז שייך רק היכא שמקבל מאת הקדש הכסף ונתן תמורת הכסף הדברים הנדרש להקדש קנים או מנחות ושארי דברים יצדק ע"ז לומר דאם התליעו והחמיץ ההיזק הוא לו דהא הקדש עוד לא קנה וא"כ ממילא ברשות החנוני נעשה ההיזק. משא"כ בהא דמעות האובדות אשר מעולם לא קיבל החנוני מיד הקדש כסף עבורם איך שייך ע"ז דהמספק את הקנים הוא מספק גם האובדות דלמה צריך לספק דהא מעולם לא קיבל כסף ולא נתן תמורתם משו"ה הוכרח הרע"ב לומר דב"ד מזכין להאשה מכסף הצבור. והנה מה שהכריח להרע"ב לומר דלא קנה הקדש והכסף של הקדש הוא בפקדון ביד החנוני דחק להרע"ב המתני' משל ועמדו מד' מספק מד' שיד הקדש על עליונה ואמאי הא בהדיוט איכא מי שפרע וא"כ גם בהקדש כן כמו שאמר הגמ' בקדושין אטו הדיוט לאו במי שפרע קאי וכמו שהקשה בתוס' רע"א ומשו"ה הוכרח הרע"ב לומר דכאן הוא הכסף רק בפקדון וליכא קני' כלל עיי"ש שכתבתי זאת בשם ידידי הגאון מוהר"י שליטא אב"ד דקהילתינו. אמנם אם נימא דבהקדש ל"ש מי שפרע בגזבר א"כ שפיר נוכל לומר דבאמת הכסף שמקבל החנוני מיד הגזבר הוא בתורת קני' ובכ"ז ליכא מי שפרע דגזבר הוא רק שליח וליכא מי שפרע בכהאי גוונא אף בהדיוט וא"כ לפ"ז אף שהחמיץ והתליע ג"כ מה"ד שההיזק יהיה על הקדש ורק התקנה היה שהחנוני המספק עליו ההיזק וכיון שהוא רק מצד תקנה א"כ נוכל לומר דהתקנה היה גם על האובדות שהחנוני המספק הוא יספק גם האובדות עיי"ש מ"ש בארוכה. וא"כ כיון דהא דגזבר אם הוא שליח [וממילא ליכא מי שפרע] או אם הוא בעלים [ואיכא הסברא אטו הדיוט לאו במי שפרע קאי] הוא בפלוגתא דר"י ור"ל. א"כ שני הטעמים של הירושלמי שמביא הרע"ב עולים בקנה אחד. הטעם דב"ד מזכין להאשה מכסף הצבור קאי אליבא דר"ל דסובר דגזבר שם בעלים עליו וא"כ ממילא אף בגזבר שייך הסברא אטו הדיוט לאו במי שפרע קאי וא"כ יקשה משלש ועמדו בד' יספק בד' אטו הדיוט לאו במי שפרע קאי ובהכרח צ"ל דהחנוני עוד לא קנה והכסף אצלו הוא בתורת פקדון וא"כ הא דהתליעו או החמיץ ההיזק להחנוני הוא מצד שורת הדין וא"כ ל"ש אמנם בהא דאובדות אמאי יספיק החנוני הא אין לו שייכות בזה ובהכרח דהצבור מקנין להאשה. אמנם לר"י דגזבר הוא רק שליח וא"כ נוכל באמת לומר דהחנוני שמקבל הכסף הוא מקבל בתורת קניה ובכ"ז בג' ועמד בד' מספק מד' ולא תקשי אטו הדיוט לאו במי שפרע משום דבגווני דגזבר שהוא רק שליח אף בהדיוט ג"כ ל"ש מי שפרע. וא"כ אמאי בהתליעו והחמיץ ההיזק על המספק הלא הי' להיות ההיזק על הקדש דהא הקדש כבר קנה וצ"ל שהוא רק מפני התקנה וא"כ נוכל לומר דהתקנה היה דגם האובדות יספק החנוני].

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה