שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ב · יח)
וראיתי בשנות אליהו בפ"ד ממע"ש על מתני' זו דבפירוש הקצר שם מפרש ג"כ כמו שפי' הר"ש להמתני' [ולדעתי בד"ה שם ומשתכר יש ט"ס בסופו דכתב שם יתן ממעות מע"ש. וצ"ל יתן למעות מע"ש היינו שמחצית השני' יחלל והסלע יהי' מע"ש] ובפי' הארוך שם ז"ל הטהור ירושלמי מוקי מתני' דלא כרשב"ג דסובר דאפי' מע"ש נקנה במשיכה. ובגמ' שלנו אמרו דמתני' אתי' כר' יהודא אבל ר"מ סובר ונתן הכסף וקם לו ולא נקנה כלל במשיכה אלא בכסף וצריך ליתן ברישא ב' סלעים שלו להמוכר ובסיפא א"צ ליתן כלל אלא סלע אחד עכ"ל הטהור וברוך השם שהנחני בדברי אמת והוא כמ"ש באות י"ב דלר"מ שוה מע"ש להקדש לכל מילי ובמשיכה אינה נקנה כדין הקדש ולר' יהודא נקנה במשיכה אך החלול תלי בנתינת הכסף ולרשב"ג החלול נתחלל ג"כ ע"י משיכה ובאמת נוכל לומר דגם הראב"ד לא פליג ארמב"ם בעיקר הדין אלא שפליג עלי' בפי' דמתני' דהרמב"ם מפרש דהפירות הוא חולין והכסף הוא מע"ש והראב"ד מפרש כפי' הר"ש דהפירות הוא של מע"ש והמתני' אתי' כר' יהודא אבל לפי מה דקיי"ל כר"מ אין שום שייכות משיכה למע"ש והוא שוה ממש להקדש: